עימותים
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] עימות חזותי? [ליצירה]
- [ליצירה] איזה ניגודים בוטים! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה ניגודים בוטים! [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת מאוד מאוד את איכות העבודות שלך. ליגה מוקפדת מאוד. טוב בעיניי שניצלת את הפלוסים בכך שהתמונה מבויימת. בקשר לתוכן- אני מבינה את העימות כפנימי שלנו, זה לא צמיד מול צמיד, אלא שני צמידים על אותה יד. שני ערכים שעומדים בקונפליקט, ולכן אני פחות מתחברת לשם "עימותים". אהבתי את זה שבניגוד ליצירות התנתקות חזותיות אחרות, המסר כאן מורכב יותר. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מתקרבת - מסכימה איתך. אודיה - המסר הוא לא שצה"ל וההתישבות אויבים. המצב הוא שיש קונפליקט ברגע זה - מצד אחד אנחנו נורא אוהבים את צה"ל, מתגייסים לצה"ל, מעריצים את צה"ל ומצד שני, פתאום צה"ל הופך למשהו שעומד מהצד השני, רמת ההזדהות בהחלט יורדת בתקופה האחרונה. ולכן קראתי לזה "עימותים", (למרות שאני לא בטוחה עכשיו אם זה השם המתאים) כי עכשיו, כשכל יום אומרים בחדשות "בעימותים בין כוחות צה"לובין המתנחלים.." יש את העימות הפנימי הזה. ותודה לכולכן [ליצירה]
- [ליצירה] פיצ, אני חושבת שאם היא היתה רואה את צה"ל ואת ההתיישבות כאוייבים, היא לא היתה עונדת את שני הצמידים על אותה יד. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטערת, איך שלא תצלמי את זה, המסר לא משהו. צה"ל וההתיישבות הם לא אויבים. וחבל שאנשים מתעקשים להראות ככה את המצב, ועוד יותר חבל כשזה מגיע לאמנות. [ליצירה]
- [ליצירה] .. הרעיון טוב, היה עוד יותר טוב אם היה אפשר לעשות את זה בצורה פחות מבויימת. את יודעת, תמונה סטייל אלכס-ליבק שכזאת. שכמובן שבשביל רוב התמונות הוא יושב שעות ומחכה לרגע המתאים, אבל בתמונה זה נראה כאילו הוא תפס את זה ממש במקרה ובלי הרבה מאמץ. [ליצירה]
- [ליצירה] עכשיו, אחרי שהכל נגמר, אני מרגישה שהתמונה הופכת ליותר ויותר כואבת. כבר מזמן לא ראיתי מישהו עם צמיד של "צה"ל אנחנו איתך", וזה כבר לא רק הקונפליקט של האם אנחנו אוהבים את צהל ומזדהים, אלא חד יותר - האם באמת צה"ל וההתיישבות הם לא אויבים? אודיה, אשמח אם תגיבי. [ליצירה]
- [ליצירה] לא ראיתי את זה לפני כן. האמת אני מלאה רגשות מעורבים על התמונה הזו. מוזר... כ"כ מוזר. צילום טוב. פתאום זה לא עימותים, זה ניגודים. אוף... תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] למיטב זכרוני קומוניזם ולאומיות לא הולכים ביחד, תקן אותי אם אני טועה... (כן, כן, אתה כן סכיזופרן.אתה לא יכול לקרוא לאחדות כל העמים ובה בעת להטיף למעין "תורת גזע" חדשה לפיה העם הרוסי הוא העם הנבחר..) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הדיון ביניהם - קטע גדול! ("אדוני ידע את זה מראש?") המריבה עם התוכי נראית לי מיותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] הו. לרגע חשבתי שאני זו שכתבתי את זה. נדמה לי שהסיום כבר קצת מנותק מדי. פחות משתלב עם השאר. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. העגיל, ההבעה.. (של האשה ושל הציור עצמו) הייתי שמחה לראות סדרה בסגנון הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] ???? לי לא זכור... מצטערת שאיכזבתי - אבל למה, בעצם? תוכלי להסביר את עצמך? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך על השיר האופטימי הזה, אני שמחה כל כך שאת מפרסמת כאן. המשיכי כך (גם בהסתכלות החיובית, וגם בכתיבה. נהניתי מהזרימה של השיר הזה, רואים שהוא מגיע ממקום פתוח וטוב יותר) [ליצירה]
- [ליצירה] מתקשה להאמין שלא קראתי את זה קודם. איך יכולתי? השפה היתה קצת מייגעת עבורי, אבל - הו, זה היה כל כך שווה את זה! הטוויסט, והשיר בסוף,וכמה שבטח תשנאי אותי על המשפט הבא, אבל אני אגיד אותו בכל זאת: יש כאן מסר, והוא מועבר נהדר. זה אחלה סיפור לפעולה בחודש אלול.. [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר כל כך.. לפני שלוש שנים היתה הפעם הראשונה שבכיתי תשעה בב על החורבן. פתאום הבנתי מה זו גלות. מה זה חורבן. מה זה ריחוק, מה הם כיסופים. כתיבה שקטה וכואבת. [ליצירה]
- [ליצירה] את\ה מוכשר\ת בטירוף. אבל אולי כדאי למצוא נושאים מעניינים יותר לציור? [ליצירה]
- [ליצירה] באת לי בזמן... אשוב מאוחר יותר - אחרי המבחן בסטטיסטיקה, (מחר!) לתגובה מפורטת יותר. [ליצירה]
תגובות