לא צולם צבעוני, אלא ורדים... (-:
צילמתי בצבע, הגדרתי אזור שישאר בצבע והשאר הפך לש/ל. כשמצלמים בש/ל צריך טכניקה אחרת לגמרי כדי שיהיה צבעוני, וזה נראה יותר כשחזור צבעים של תמונה ישנה
[ליצירה]
לא צולם צבעוני, אלא ורדים... (-:
צילמתי בצבע, הגדרתי אזור שישאר בצבע והשאר הפך לש/ל. כשמצלמים בש/ל צריך טכניקה אחרת לגמרי כדי שיהיה צבעוני, וזה נראה יותר כשחזור צבעים של תמונה ישנה
[ליצירה]
ואני אהבתי, וזהו. התמונה יפה גם בלי העיבוד הממוחשב, אבל הוא בהחלט מוסיף, במיוחד עם השם.
מצלמים בצבעוני ואז עושים את הכל חוץ מהפרחים שחור לבן, או להפך?
[ליצירה]
נראה שסתיו גם בלבך. שלכת היחסים מובילה אמנם לסערת הרגשות, אך אל תאמרי נואש, אביב חדש יפציע ברקיע חייך.
וכמו שאמר ידידי פרוזאי - ריח גשם טרי עולה מבינות לכבישים, אוויר צלול ומשק עלים כתומים-זהובים בנוגעם על הקרקע, ציפורים נחפזות ליבשות זרות, ורק אנחנו, חיים בגופנו מחזור חדש
[ליצירה]
עוד שיר נפלא של המטומטם
שוב בוקע אל העולם
חייו המיוסרים וכל הקורות
אהבות אכזבות ושאר ירקות
אך בלא לדעת את העניין
השיר לא תמיד נראה מובן
ומתוקף היותי חבר
לא אגלה את כוונות המשורר
לו רק יכולתם לנחש את נפשו
הייתם מגלים עוד טפחיים בשירו
אך אשאל נא גם אותו
פרוזאי יקר שכמותו
האם מה שכתבת נכון
וראש אחר דיבר משלך הגרון?
[ליצירה]
[ליצירה]
איזה שיר פסימי. היחסים נגמרו, אל תקימי. השגרה חדרה, אהבה נמוגה, לא רק חמה נפלה, גם נפש המשורר בקרבו נַבְלַה. אל שאול תחתיות, אהבה בצינוק, אולי בבוקר, אולי, במקום רגבים, תשובי אַת את שלך לינוק.
[ליצירה]
תמי יקרה, שכחתי לציין, בקשתך לתקווה, אמלא ברוב חן, לא אגיש לך שדה, של ורדי השעה, כי אם פרח יחיד, שצורתו הכי נאה, ורד יחיד עם חיוך משגע, שמרוב חיים עומד הוא להתפקע.
[ליצירה]
אני לא יודע אם זה היה אפשרי, אבל ברקע נראה שיש אנשים שבודקים את ה"כפרות" שלהם וצריך להבליט אותם קצת יותר, ללת להם יותר מקום בפריים.
למרות זאת, זו עדיין תמונה טובה.
(אני באופן אישי מתנגד למנהג הברברי הזה. נוהג שכבר לפני מאות שנים רבנים המליצו לוותר עליו)
תגובות