אני מרגיש אותו, הוא נותן לי לקרוא אותו, הוא נותן לי לגעת בו והוא יודע שאני אוהב אותו. אני לומד ממנו, אני מאכיל אותו ואני צובע לו את השיער באדום בפורים. אני דופק לו על הגב כשהוא משתעל, אני בועט בו כשהוא מיילל ואני מנסה לענות לו כשהוא שואל. לפעמים אומר לי "קום תתלבש!" אנחנו יוצאים בחמש להתארגן על איזה הר שמתאושש, אני מכיר אותו טוב מידי ואני מביא לו ביד כשצריך, הוא לא יכול בלעדיי כי לי יש את החוט מאריך. אני עומד על רגל אחת, עכשיו אני עומד על שתי רגליים, אני מתכופף ומתעייף ולא תמיד צריך לדעת את התחלת השאלה כדי לדעת את סופה. גם השטיח שלי פרסי, הוא לא נותן לי לעלות עליו. מוטי אני עייף, אתה לא שומע אותי כי אין לי כוח להגיד שאני עייף, אבל אני עייף, שתדע. מוטי צא מזה.