אור לכו' כסלו
בדידותי-
מראהּ-
ערפל תכול-אפור
עם תיפורים לבנים
פורסת עצמה
ושוב נסוגה
בשמיים אדירים.
טעמה-
כעין הבדולח
עם טיפות מלוחות
ממעל
(שלא תתבייש)
שִמעה-
קולות השקט
הלא להיות
הלא נמצא
הלא דיבור
הלא דפיקה
מגעה-
מדקרות הקור
הנוגה
העדין
הצמרמורת במעלה הגוף
ריחה-
ריח אדמה משוועת
עלים מבוקעים
בורות נשברים
לא פעם
בבדידותי המזהרת
פגשתי אדם
וחושי
אינם לי עוד.
רק האפור והמלוח
הקור הצמא.
והשקט ההוא
(שאינו נותן מנוח).
