נזרקתי את תוך הריק השחור שלך

הבטחת שבסוף יש פרחים

ונפלתי סומאת בחשיכה

טובעת בעצב שלך ובכאב ובשכחה

מחכה לאותות של חיים

לניצנים של אהבה ויופי

ומשאלו לא פרחו

נטמנתי אני בעפרך.

רק שם, רק אז הרגשתי

את העלים

קמלים תחת כובד משקלי.