בס"ד ערב פטירת רחל אימנו. ואם היית מסתכלת פוקחת את עינייך שהפכו גם הן רכות היית רואה את בנך את יוסף דמו נוטף בארץ שכם היית רואה את בנימין הקטן נתון בארון של עץ. אך עינייך- שוב כהו מראות הבכי סימאן. מסוגרת בין גדרות ותיל ובטון ושוב אינך מונעת את קולך מבודדת על דרך בית לחם. ואת בוכה- לא חודלת לרגע מפעולתך כאילו יודעת את המתרחש מעבר לחומות כלאך קבורה בדרך בית לחם. --------------------------------------- זו טיוטה-גרסה ראשונה. החלוקה לשורות, כפי שהיא מופיעה כרגע, לא מדויקת- לא זו החלוקה שהתכוונתי אליה, אבל ככה יצא במחשב.