[ליצירה]
.
דנה- הדברים האלה לא מיותרים בשלב ה'נַעַרי' של החיים אך מגיע זמן בו הנפש כבר בשלה לשלב הבוגר יותר והרגש רוצה להרעיף עצמו על המקום שנכון לו עכשיו.
בשלב הביניים הזה בו הרצון הבוגר עטוף בחיצוניות הבוסרית עדיין- הרגש מתבזבז (בין היתר) כי הוא כבר לא מסתפק בדברים בהם מימש עצמו בעשרים השנים האחרונות אך זה הדבר היחיד שהוא מכיר.
כמובן עד שההוא יבוא ויאמר
וערוגית- אני לא חושבת שזה גורם לאדם להיות פחות שלם, רק קצת מבולבל.
[ליצירה]
...
רן, תודה על ההערות, אבל יש בעיה אחת- אין לי מושג איך אני יכולה לתקן אותם, אז אם יש מישהו שקצת יותר מבין במחשבים ממני ויכול להורות לי את דרכי- אשמח מאוד...
ואסתר- כן, התכוונתי לכתוב התחשמק, הטיה שאני מחבבת במיוחד אע"פ שאין לי מושג איזה מילים היא מחברת, אז אם גם בזאת תוכלו להאיר דרכי אשמח כפליים!
[ליצירה]
.
כבר יותר מדי דברים עצובים לערב אחד.
הזכיר לי שבבנין שלידי עמדה אשה וצרחה לשפופרת הטלפון בקול צרוד, מותש, נואש כל מיני דברים שנורא לשמוע ("אני שונאת אותך, תעזוב אותי כבר, תפסיק להרוס לי את החיים אני אגזור את עצמי") וזה היה עצוב כי היא שנאה אותו ובכל זאת- לא יכלה לנתק לו את הטלפון מרוב תלות.
באמת כבר עצוב מדי.
תגובות