מלים מייפות מציאות
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מצחיק תודה על כמה רגעים של שעשוע. אם זה כתוב ברצינות אז מצטערת, לוקחת את הדברים בחזרה... [ליצירה]
- [ליצירה] ... משעשע משהו..... [ליצירה]
- [ליצירה] . אל תדאגי, בעזרת ה' הסוף יהיה טוב, ז"א זה לא שמיכאל פתאום יקבל הארה בחסד עליון ויהפך להרָמורניק צדיק ומצודק ויתחתן עם יעל וביחד הם יקימו בית מדוגם בצדיקותו ויגדלו ילדים חסודים שכל בקשת ליבם היא להיות חיילים בצבאות ה', אבל בכל מקרה זה יהיה סוף טוב. בקשר לגשרים- אני עדיין מבכה את מות דוידי ומתאבלת עליו מדי יום ביומו אז אין סיכוי שאני, במו ידיי, אעשה דבר דומה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... רומנטיקה משובחת. כתמיד. * אפשר פרטים לגבי האיש ההוא? כבר שנים אני מסתובבת בנסיון למצוא פתרון סופי לנקודות-חן, אולי הוא פשוט ימחק לי אותם. [ליצירה]
- [ליצירה] . רן- אני רואה שמאוד מציק לך הקטע עם הנעליים, אז די כבר להתייחס לכללים (או להרגיש לא נוח כשזורקים אותם...) ד"א- הזדעזעתי כשכתבת שההתנחלות היחידה שהיית בה היא אלון שבות. חבר! גוש קטיף קורא אליך! בוא ותראה איכות חיים מה היא! מילון- מושפע ממך? ולסיום- אהבתי לקרוא משהו ראשוני בלי כל העיבודים והמחשבות הקובלות. [ליצירה]
- [ליצירה] . חייבת להגיב שוב. איך עושים דבר כזה? איך כותבים ככה??! לפעמים כשאני רואה משהו מושלם יש בי רצון עז לבכות, אז היה לי את הרצון הזה כשקראתי. כל כך יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. מקסים ממש. יש הרבה קצב במשיכות שלך, ואהבתי את האור המסנוור שבציור. באיזה גודל זה? [ליצירה]
- [ליצירה] * איזו צביטה ענקית בלב. איך מחברים ככה אמת וכאב למילים? לבכות. [ליצירה]
- [ליצירה] . אני כבר מתארת לעצמי איזה מן ילד היית. בטח היית מהשדונים האלה שכל היום מביטים סביב בעיניים סקרניות ותחמניות ומחפשים במה אפשר לגעת ולחקור ולהחביא ולשחק ולפרק וכו' ושתמיד מלאים במן רוח פרצים כזו שלא נותנת מנוח לאנשים סביבם (היו לך נמשים? כי תמיד הלחיים שלהם זרועות נמשים שובבים) ותמיד הם מסתובבים בשיער פרוע ובגדים מרושלים ובדחף עצום להפגש עם משהו חדש. והכי חשוב- ברגע שאחד מהמבוגרים מניח עליהם עיניים בדיוק כשהם עסוקים בתעלול נוסף- הם מעלים על פניהם ארשת תמימה וטהורה כזו והם נדמים כילדים ציתניים ביותר שכל מאווה-ליבם הוא שהוריהם ישבעו מהם נחת. וכמובן שהמבוגר מחייך אליהם מדושן עונג ומחפש קרבן אחר. (ושניה אח"כ הם חוזרים אל מעלליהם). [ליצירה]
- [ליצירה] * וואו... גם משוררת וגם ציירת. [ליצירה]
תגובות