מלים מייפות מציאות
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . והחוסר-מסר לא מטריד אותי. יותר מציקה לי השאלה: ממתי לוקח יומיים לארוז? כאילו... י-ו-מ-י-י-ם-?????????????????????????!!!!!!!!! והשאלה מתגברת כשמודעים לעובדה שהעומד לפנינו שייך למגזר הזכרי. אם הוא היה איזה צפונבונית שצריכה לארוז את כוווווווווווווול המלתחה שלה והאיפור- הייתי מבינה. אבל מה כבר יש לו לארוז- מברשת שיניים? אכן שאלה קשה ונוקבת... [ליצירה]
- [ליצירה] * איזו צביטה ענקית בלב. איך מחברים ככה אמת וכאב למילים? לבכות. [ליצירה]
- [ליצירה] . דברים הרבה יותר שטותיים? זה לא נראה לך הגדרה עדינה מדי למה שמתחולל כאן? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אלי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מה אתה עושה לי בתוך המחשב? לא חשבתי שתקח את הקטע ברצינות:-) ראית שלא הכניסו לך את השירים? אני מתקוממת! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. מקסים ממש. יש הרבה קצב במשיכות שלך, ואהבתי את האור המסנוור שבציור. באיזה גודל זה? [ליצירה]
- [ליצירה] . אני אוהבת את השיר הזה. אפילו לא יודעת בדיוק למה, אבל אוהבת. ביחוד אהבתי שגם כשדברת על העולם הצנוע יותר- פרשת אותו בתוך סוגריים. [ליצירה]
- [ליצירה] * אבל באמת באמת בלי מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן, בזאת יתם השיר תבוא על קץ הנהמה לך צפוי עתיד מזהיר התעמוד במשימה? [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה. מסוג המילים שנכנסות מיד למקום השמור שבפנים. עוקפות את כל המחסומים, ונוגעות. (וכמה טוב שסוף-סוף יש מילים לתחושה הזו המוכרת) [ליצירה]
- [ליצירה] . או קיי. הכתב הקטן הוגדל לגודל קריא יותר. טעות שלי... [ליצירה]
תגובות