[ליצירה]
.
כמה שהפלאת לכתוב את הלילות האלה.
ודוקא בלילות שלא קורה דבר יש באוויר את התחושה הזו שמשהו מרגש הולך לקרות ומחכים לו ומחכים והוא לא מגיע ובשלב מסוים אני אוחזת בפלאפון ועוצמת עיניים ובכוונה עצומה מנסה להעביר טלפתיה לאנשים שאוהבת- שיתקשרו. וגם זה לא עוזר. ואז הולכת לישון.
וכמובן שבלילות הללו, כמו להכעיס- לא מצליחים להרדם.
אוף. אני שונאת את זה.
[ליצירה]
.
חייבת להגיב שוב.
איך עושים דבר כזה? איך כותבים ככה??!
לפעמים כשאני רואה משהו מושלם יש בי רצון עז לבכות, אז היה לי את הרצון הזה כשקראתי.
כל כך יפה.
תגובות