מלים מייפות מציאות
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . חמוד. אהבתי בעיקר משפטים כמו "התרגלתי לצניפות התכופות" או "הייתי מסיט את המבט מהראש הנופר". אבל לא הצלחתי לדמיין אותו בחוּם. פוני מטפס צריך להיות 'כסוּף כאור הירח' או 'שקוף כמחשבה'. אפילו ורוד עם נצנצים מִדַּמיין לי טוב יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מעולה. כמה שכיף לקרוא כזה דבר על הבוקר. [ליצירה]
- [ליצירה] ... יפה נורא... [ליצירה]
- [ליצירה] . כבר יותר מדי דברים עצובים לערב אחד. הזכיר לי שבבנין שלידי עמדה אשה וצרחה לשפופרת הטלפון בקול צרוד, מותש, נואש כל מיני דברים שנורא לשמוע ("אני שונאת אותך, תעזוב אותי כבר, תפסיק להרוס לי את החיים אני אגזור את עצמי") וזה היה עצוב כי היא שנאה אותו ובכל זאת- לא יכלה לנתק לו את הטלפון מרוב תלות. באמת כבר עצוב מדי. [ליצירה]
- [ליצירה] . חמווווווווד!!!! לא הפסקתי לחייך. ואהבתי את סיום ב' או את ג' של יאיר. [ליצירה]
- [ליצירה] . הריקנות הזו בכלל לא קשורה ב- אם זה מצליח או לא. אפשר להצליח ובכל זאת להרגיש כלואה בתוך זה (ואל תשאלו למה המשכתי עם זה בכל זאת- תלאות הפרפקציוניסטיוּת...). ו- גאיוס. ברוך ה' כבר מזמן סיימתי עם המקצוע הזה ומאוד מקווה שלעולם לא אצטרך לשוב אליו. [ליצירה]
- [ליצירה] . אני אוהבת את השיר הזה. אפילו לא יודעת בדיוק למה, אבל אוהבת. ביחוד אהבתי שגם כשדברת על העולם הצנוע יותר- פרשת אותו בתוך סוגריים. [ליצירה]
- [ליצירה] התכוונתי למשל. עדיין לא ניסיתי לתפוס פרפר אמיתי. רק בעדשת המצלמה. (אם ראית פעם נערה תמוהה שמתרוצצת במאה שערים עם מצלמה- זו הייתי אני. הפרפר לא הסכים לעמוד על התריס הכחול וניסיתי להכריח אותו) [ליצירה]
- [ליצירה] ללא ספק אתה הבן אדם הכי מטורף שחי אי פעם! ובכל זאת לא הפסקתי לצחוק. [ליצירה]
- [ליצירה] . אוי. זה מדהים! זה פשוט מרגש ויפה. ותודה לאקומה שבזכותה מצאתי את זה.. [ליצירה]
תגובות