[ליצירה]
אורי, אורי עמירם
מה עיני רואות עכשיו?
עוד שרשור ארוך הוּרם
כמו בפנקייקס של מירב
ואתה וממזי שוב
מתווכחים ללא פשרה
בלי לכתוב מידע חשוב
משתלטים על כל צורה
רק פריט שוּנה ודאי
ממז אינו עוד בצבא
לא קצין ולא טוראי
כל היום לומד תורה
ואתה-כותב דואטים
מלך פה על המקצב
משורר עם קומפלימנטים
בל נשכח-אב למירב
ומדוע מתחנפת?
זאת לבך לך גם שח
הו, סיבה אחת דולפת
האם יש למירב גם אח?
או בןדוד, שכן נגיש
ידיד קרוב ואף מכר
הימצא עכשיו פה איש
לזאת המחכה מכבר?
קצת גבוה ובהיר
אפשר שחום ומתולתל
שקולו- קול של זמיר
ובוגר- לא מהוּתל!
רגיש חייכן, נטוּל מגוֹר
חכם, מלא בהשכלה
שלא ישכח תמיד לסגור
את המכסה של האסלה
ואיך שכחתי- זה מצחיק!
(או שאולי איום נורא)
שיהיה צדיק-צדיק
לומד לו כל היום גמרא
רק שלא יהיה קרח
(נפשי לזאת כה הומיה!)
שבשבילי יוריד ירח
ובמקומו יציב פֵיָה
שאת הקשת לי יתפור
בצבע, צליל וצחוק נעים
ובמבע עיניו טהור
יאהב אותי ללא תנאים
ובכן, כפי שאתה סבוּר
אין לי כה הרבה דרישות
אז אנא- מצא לי ת/בחור
כי דודותיי כבר נואשות
ואם במשימה תצליח
ליתמצא בחור רגיש
מגן עדן , זאת אבטיח
תקבל לך גם שליש
על דלתך נקבע אז שלט
"אורי עמירם- שדכן"
וחבורת בנות בוהלת
תמסור לך את ייאושן
[ליצירה]
.
אך, אורי, לפניי עכשיו
קוּשיות רבות מִסְפור
קשה קשה הוא המצב
במי מהבנים לבחור
במי אבחר- במדותל"ש?
בבייניש או בחרדי
למי אתן כעת צל"ש
ויהיה פה חתני?
נתחיל באופן אקראי
בחרדי-לאן שייך?
חסיד, חרד"ל או ליטאי
(הוא כנראה אינו מכ"ך)
ואם אומר שרצוני
לגור בראש גבעה זרה
האם ינהג כציוני
או שיאמר: זו עבירה!
והדתי לשעבר
האם את הכיפה ישיב?
אם יתעקש על הדבר
יכול להיווצר כאן ריב
ובשבת- כיצד ינהג
האם קידוש או דיסקוטק
האם יסע בימי החג
יאכל גבינה בתוך הסטייק?
ובכן, נחשוב, בלית ברירה
האם הבייניש לי מתאים
אך איך אבחר את הבחירה
כשחסרים הרבה פרטים?
כיפתו- באיזה גודל
רחבה או קצת שדופה
והסגנון, באיזה מודל?
צמר או סריגה צפופה
בבית הכנסת- מה אוהב
שירים, שתיקות או מנגינות
האם הוא נע מכל הלב
או מתבודד לו בשדות?
והציצית- בפנים? בחוץ?
וההכשר- איזה חותָם?
האם מהדרין לו נחוץ,
תפילין רק של רבינו תם?
ופרט חשוב חסר עכשיו
באיזה ישיבה לומד
האם שייך הוא אל ה"קו"
או שבמוסכמות מוֹרֵד?
ובכן, הרבה עובדות אינן
אני כבר עייפה ו-אוף!
כל-כך קשה לבחור חתן
בערך כמו קריעת ים סוף!
[ליצירה]
.
ליצנית יקירתי (אני מתגעגעת אליך!)- אני ממש מסכימה עם מה שכתבת, אני חושבת שזה דבר שהבנתי רק השנה וברוך ה' אני בתהליכים לצאת משם.
הדמיון מקסים ואני לא מתכוונת לותר עליו אבל אין בו מקום לסביבה האמיתית שלי- וזה מה שקשה.
תגובות