מלים מייפות מציאות
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . דנה- הדברים האלה לא מיותרים בשלב ה'נַעַרי' של החיים אך מגיע זמן בו הנפש כבר בשלה לשלב הבוגר יותר והרגש רוצה להרעיף עצמו על המקום שנכון לו עכשיו. בשלב הביניים הזה בו הרצון הבוגר עטוף בחיצוניות הבוסרית עדיין- הרגש מתבזבז (בין היתר) כי הוא כבר לא מסתפק בדברים בהם מימש עצמו בעשרים השנים האחרונות אך זה הדבר היחיד שהוא מכיר. כמובן עד שההוא יבוא ויאמר וערוגית- אני לא חושבת שזה גורם לאדם להיות פחות שלם, רק קצת מבולבל. [ליצירה]
- [ליצירה] . הסתכלתי שוב ועכשיו אני מבינה איך הוא הגיע לברווז. עופים, אתה כ"כ מצחיק! [ליצירה]
- [ליצירה] מה, זהו? הלכה תקופת השירות? [ליצירה]
- [ליצירה] . וואו! ביטויים מדהימים. מרגש בלב... [ליצירה]
- [ליצירה] . וואי. זה מדהים. ממש ממש. כמעט פספסתי אך תודות ליצירה אקראית... [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. כתיבה אסוציאטיבית מעולה. מילים זורמות שמחביאות בתוכן כל-כך הרב כאב. [ליצירה]
- [ליצירה] . או קיי. הכתב הקטן הוגדל לגודל קריא יותר. טעות שלי... [ליצירה]
- [ליצירה] הציורים שלך מדהימים אותי. משיכות המכחול, כמויות הצבע, האווירה. פשוט מושלם. והציור הזה ספציפי- הזוהר ממש נשפך ממנו. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] . טוב, בקשר למה שנאמר כאן על המורים- הגיוני שבאמת יש להם חלק מכריע ברתיעה מהמקצוע הזה אבל הם בהחלט לא הכל. היה לי מורה ממש לא נחמד (בלשון עדינה למדי) שתמיד אמר לנו להפסיק ללמוד תורה בגלל שמתמטיקה זה הדבר שהכי חשוב בחיים ופעם אחת הוא מאוד כעס עליי ש"העדפתי" ללכת לאזכרה של מישהי שנרצחה במקום להיות בשיעור שלו והוא היה קפדן בצורה לא אנושית ובכל זאת הוא ממש לא היווה חלק מכריע בסלידה שלי מהשיעורים האלה. אז, נכון. יש במתמטיקה המון עומק וחשיבה וכל הדברים שנאמרו כבר ובאמת אפשר מלא פעמים להתפעל מאיזה הוכחה חכמה ומתוחכמת אבל בכל זאת יש בזה משהו שנורא כובל למוסכמות ולמישור. טוב, נראה לי שכבר באמת מיצינו את הנושא. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אחות. והמילים שלך נוגעות כל-כך, את יודעת. (למרות שאני מתנגדת לכמה אמירות...) ולמי שלא הבין את ההיררכיה זה הולך כך: כנרת זכתה בכל הכשרון הזה וכדי שלא ארגיש מקופחת הואילה בטובה להוריש לי קצת. [ליצירה]
תגובות