פרשתי ליבי לפניך
ואתה
הסטת מבטך
הרחקת את עיני הכמהות
אלי
ואל מנחתי
לא תשעה
מגורשת מגן העדן האבוד
מהסתפח בנחלתך
בנחלתי
נצבת דחויה
מיותמת
על סף הבית הנעול