[ליצירה]
בשם הדיסלקטים(הכוללים אותי)אני מתנצל על כך שלא מכירים בסגנון הכתיבה שלך..סגנון שאני מאוד אוהב ושואף להגיע אליו..
מהקריאה של היצירה שלך זה נראה כל כך קל לכתיבה..וכמה זה לא.
בעצם יש לי גאווה סמויה להגיב ראשון בפומבי..
[ליצירה]
המעבר בין אותיות ומספרים לרגש נייטרלי קצת לא הומוגני, (אם הבנתי נכון וה"ים" אכן אמור ליצור קשר בים השלושה). אבל סחהקול- יפה. ועצוב.
ערוגה, שמעירה רק כי היא מאוד מאוד אהבה את השיר.
[ליצירה]
לגבי השיר עצמו
אני אמנם אולטרא שמאלני בדעותי אבל השיר עצמו די מאפן, לא? מה אומנותי בו?
וצריך להפסיק עם המשוואות הפשוטות האלה שפוליטיקאים סוג ג' מאכילים אותנו, אין פה כסף מכאן שווה כסף לשם, הרי אם לא יהיה שלום גם אם ניסוג מכל מקום ולא תהיה צמיחה אנחנו נאלץ לשלם מיסים גבוהים.
אני אמנם חושב שזה זריקת כסף, ואני ממש לא נהנה לשמור במילואים על בתים ריקים בהתנחלויות-וזה כן קרה לי, בכל מקרה אני חושב שנסכים בינינו שאנחנו לא מסכימים כי אותי לא יהפכו לימני ואת הכותב שמואל ירושלמי כנראה לא תהפכו גם לימני, וההפך אני לא יהפוך מי שכבר בוגר וגיבש לו דיעה ימנית לשמאלני
סתם אנחנו מבזבזים אנרגיה ועצבים על התגובות האלו
שבת שלום לכולם
[ליצירה]
איך תדע?
איך תדע מה אתה שווה בחברה לא קפיטליסטית. ניצול פוטנציאל אישי יכול לבוא לידי ביטוי רק כך ואת החברה צריך למדוד ביחסה לחלש כי מי שיש לו רק יכול לחשוב על מי שאין לו כי מי שאין לו חושב רק על זה שאין לו.
כמובן שצריך איזון סוציאליסטי כי קיצוניות רעה לכל צד שלא תיקח אותה פשוט את נוסחת הקסם של האיזון עוד לא מצא אף אחד למרות שניסו
[ליצירה]
מלחמה?
הבעיה שלפעמים אנשים מרוב כיבוש היצר הופכים את המלחמה בו לעיקר והסייגים והגדרות הופכים למטרה במקום המעבר ליצר הטוב. לפעמים עדיף להיכנע כדי לנצח-גם ליצר הרע כי כמו שאמרת הוא חלק ממך
[ליצירה]
נכנסתי מנימוס כי הגבת ליצירה שלי ושמחתי למצוא משהו שאני יכול להתחבר אליו.
לגי הפסוק שביססת עליו את השיר אני תמיד ראיתי אותו כ:יום שבו האלוהים גלוי ומעניק ואז קל להודות על חסדיו לעומת הלילה שהוא מצב של הסתר ואז מה שנבחן זה האמונה והערך של האמונה שמי שמאמין יכול לחיות איתו גם בלי לראות את היום