[ליצירה]
למרות שיש ביצירות שלך, או על כל פנים אלו שהספקתי לקרוא, כמות מאוד גדולה של יומרה שלעיתים עולה על כנות ומשמעות- מצאתי את עצמי אוהבת דווקא את השיר הזה, שלדעתי פחות עמוס ויותר "נקי". בשיר הזה אהבתי את אופן הכתיבה ומה גם שאת הרעיון, שבראש שלי הוא מינימליסטי ועם זאת מאוד דוקר.
לפעמים אני מרגישה שכשאני מבקרת, חושבת או מנתחת שירים אני הורסת אותם, אז סלחי לי כי במבט שני ייתכן ועשיתי זאת.
[ליצירה]
ומי הם אדוניך??
(עלה וחזרה בי המחשבה שאולי אלו הם רבנים...)
אשמח לדעת באמת למה כיוונת (אולי בעצם לא כיוונת לאף קבוצה ספציפית .. אלא למעשה הנעשה..)..
אהבתי ..
[ליצירה]
היום כמעט כולם התאגדו בכוח דמעות אל גרוני העלו.
ואני הוגה כותב וגוזר,
מה רק אני ליצן החצר?
שיר העלתי כולו עם הומור,
דווקא היום יצאתי חמור.
הן את כתיבתך כה מעריך,
מה אחדש ואיך להמשיך?
אותך שרציתי כל כך לפצות,
במה עוד נותר חלון זה לכסות.
שירך בי נגע עיני נעצמה,
כמו בשגגה דמעה נפלטה.
לו רק יכולת להושיט לי מטפחת,
כי דמעתי על לחיי כגונחת.
את שירך אהבתי מילה למילה,
עוד קט נדמה הזריחה מתחילה..
אם עוד לא סיפקתי את הסחורה,
את זאת אעשה בשירך הבא.
תודה לך:
חיים
[ליצירה]
איני מצאתי דבר בניטשה ( אני מניח שגם הוא היה מדיר את קיומי מעיניו) אולם ניחנת ביכולתך להחזיר את הרטוריקה המטיפינית, ואף המטאפיסית משהו של הפילוסוף- אמן, לראות ליבי, ומצוות עיני.
תודה לך. ( אולם עדיין איתן אנוכי בדעתי, ולא פוקד את ניטשה באותה שורה, של קאנט, שפינוזה, דרידה, פוקו)