לכתוב יום אחר יום
להוציא פעם אחר פעם
להניח את נפשי העירומה
מול עיינים בוחנות
נפשי שמאלצת אותי להמשיך
נפשי שמבקשת אוטופיה
דבר שלא קיים
שאיפתה רצונה
לא לחיות
לא למות
כינור קטן
-
ערכים שכדאי להנחיל ללב הציבור:
הומניזם פציפיזם
סמואל בקט אמר זאת הכי טוב: האדם הוא כדור אחד גדול שמדבר.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הנחת הנפש העירומה מול עיניים בוחנות: לב וכליות מתכסים במילים כמו שמלות נמדדים. פשוט מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו..... זה פשוט יפייפיה.... יפה לך ממש... [ליצירה]
- [ליצירה] למה להיות כה פטלי וקיצוני לא לחיות לא למות. יש דומני משהו באמצע אבל לא כדאי לנסות זאת. במיוחד כאשר כתיבתך יפה ושירייך כה טובים. תודה על שיר מהנה: חיים בתקווה שזה רק בשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] צרצר על עלה מנגן בכינור יושב על עלה ושר לעצמו (מושך גם קהל) מוחאים לו כף בכל פעם שקולו הגבוה קורע מיתרים עומדים על הרגליים כשהוא שר שירים כואבים מריעים לו בחדווה כאשר מסיר את מעילו לא שמים לב שקר לו והוא נותר במערומו חוטפים בכח אלמוניותו, את מילות שירו מדקלמים בעל-פה לא עוזרים דמעותיו ,תחינותיו או מראו הנרפה הוא מחליט לעצמו בהדהוד פנימי רם שדי,מספיק נמאס מהעולם מנתר בחטף מחפש עלה אחר שם יוכל לנגן בשקט,לשיר ולזמר מוצא לו צרצרינו את העלה לו פילל עוברשבוע,חודש,חלפה כמעט שנה והוא חש יותר אומלל ,ראשו באדמה. יש לו שיר חדש ,לחן ,חדשנות ותאורה אך חסר הקהל והוא צמא להכרה [ליצירה]
- [ליצירה] מעט שירים ניחנים בעומק, תעוזה ואהבה טהורה לשפה עברית "בטרם נולדתי" הוא אחד מהם. [ליצירה]
- [ליצירה] איני מצאתי דבר בניטשה ( אני מניח שגם הוא היה מדיר את קיומי מעיניו) אולם ניחנת ביכולתך להחזיר את הרטוריקה המטיפינית, ואף המטאפיסית משהו של הפילוסוף- אמן, לראות ליבי, ומצוות עיני. תודה לך. ( אולם עדיין איתן אנוכי בדעתי, ולא פוקד את ניטשה באותה שורה, של קאנט, שפינוזה, דרידה, פוקו) [ליצירה]
תגובות