אישה, משועממת ולאה

מפנה מבטה,

בדרך נדרכת על ידי בקבוקים שבורים

ומשתרכת כעבד נרצע אחר אקורדים זולים

שתכליתם,

להפיג את מריחת הזמן,

להרפות מכובד הלאות,

מבטה מופנה

לאפשרויות, אך

מבחינת הצדק, עם כול אפשרות שמתממשת,

כך יש עשרות אשר נופחות את נשמתן.

אישה, בפיסקה האחרונה,

סוגרת את מבטה,

לא רק צדק

מסוגל להתנתק,

אלא גם אישה חולה אנושה,

משועממת ולאה.