מגל,מוטות ברזל
אדם,שעון על אדן החלון
צופה בדעתו המובלעת,
כאשר אישה אחת
מפנה את המוות
,מתחומו של האיש ההוא
ושתי צלליות
מורידות את עורן
למען ההכרה ביש,
והוא, לוחץ על
סדקי ליבו הדחוס
בוהה, בקרעי ההבנה
מתגלגל ונשאר ונולד
בתוך החשכה המוחלטת,
מבויש, לא מוגמר.
