איש ואישה,

אישה ואיש,

צלע של מי נולדה קודם?

ריח של מי מוכר יותר?

נוגעים קלות אחד בשני,

מתנערים מזעם אחר כך.

בהליכה הסתמית היומיומית,

כשמשב רוח,

מדביק את גופם,

הצמצום כולא אותם,

לכן הפניית העורף,

לכן ההסתתרות,

מאחורי אנו מותרים לכול אדם.

לכן תחום השקט,

יתרחב על תחוב המעשה.

כך שאיש ואישה

מאוהבים ברעיון האהבה,

אך לא במעשה,

ומכאן חריקת השיינים,

אי היכולת להביט.