[ליצירה]
אל נא תאמר נואש. תחת כל אקסית יבוא רגש חדש. נכון שאין כמוה בעולם, אבל יש עוד דגים בים.
כולנו נמצאים בסירות, שטים בזרמי הזמן, מחכים לזאת שתנופף לנו במזח, תקשור יחד עם כבלי הסירה גם את נימי לבנו ללבה. מישהי שתייצב אותנו בסערות הזמן ותמנע מחיינו לעלות על שרטון.
[ליצירה]
אני לא יודע אם זה היה אפשרי, אבל ברקע נראה שיש אנשים שבודקים את ה"כפרות" שלהם וצריך להבליט אותם קצת יותר, ללת להם יותר מקום בפריים.
למרות זאת, זו עדיין תמונה טובה.
(אני באופן אישי מתנגד למנהג הברברי הזה. נוהג שכבר לפני מאות שנים רבנים המליצו לוותר עליו)
[ליצירה]
לא יושב אני במגדל השן
צופה על העולם בעודי מעשן
לגעת בתמונה היה די קשה
שאין אני רגיל לזאת, כיוון ש
ממלאכותִי את ידי לרוב אני מושה
ובנסיונותי הראשונים מנסה ומחשה
רעיונות וכותרות בכל מדשן
מתגובות רבות של כל נושה
גם אם אחד שואל ומקשה
"מה לך בזאת, שבזה אתה פושה?"
ולפעמים צריך גם ללעוס כדי לקשר
בין רעיון ורוח וזר ש
יראה מחשבות שלרוב לא ארשה
עד כאן דברי האדם הישן
לילה טוב, כאן תותבת שן.