"אקדח המופיע במערכה ראשונה, עתיד לירות במערכה אחרונה" (צ'כוב)
אל
תשמרי בפנים
את
שיש לך להגיד.
את יודעת - כעס שנשמר
בראשונה,
יתפרץ במערכה אחרונה.
שן תותבת
-
היא חשובה. היא חלק מתהליך שלם. בלעדיה הדברים ייראו וייעשו פחות טובים (לפחות כך אומרים לה).
אבל היא עדיין תותבת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קצר וקולע. הציטוט מוסיף המון. זה לא רק על כעס. כל תחושה שהיא, זה סתם עושה אולקוס וקצרים בתקשורת אם לא מוציאים. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] הגדלות שבצמצום! במספר שורות בודדות הצלחת לבטא אמת גדולה! שרק ניישם! [ליצירה]
- [ליצירה] לרוב זה כךךךךךך! תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] שיר אדי!ר [ליצירה]
- [ליצירה] יתפרץ לראשונה.זו האחרונה . ודי. נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה, אין ספק. [ליצירה]
- [ליצירה] גדול!! מיוחד ויפה... ללא ספק. נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה [ליצירה]
- [ליצירה] עלא דבר [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה [ליצירה]
- [ליצירה] אין מנוחה ללב שבור [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, התמונה צולמה בירושלים. לא נגעתי כמעט בפוטושופ, התמונה המקורית דומה מאוד לזו (קצת וזלין על פילטר) נכון, עדיף טבעי. בגדול אני לא בעד עיבוד תמונות אבל יש תמונות שדורשות, כמו "תקוה מנוילנת". זה מגביר את האפקט. [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר לפרש זאת ככה, אם כי אני לא מכחיש את הבדידות (שלי) שלאחר מעשה. מישהי שסירבה לסיים קשר במשך זמן רב מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] לא בדיוק ריב. אלא יותר במחאה. הערה למישהו שיקשיב. בתהייה מנומסת ושקטה. [ליצירה]
- [ליצירה] תמי יקרה, שכחתי לציין, בקשתך לתקווה, אמלא ברוב חן, לא אגיש לך שדה, של ורדי השעה, כי אם פרח יחיד, שצורתו הכי נאה, ורד יחיד עם חיוך משגע, שמרוב חיים עומד הוא להתפקע. [ליצירה]
- [ליצירה] משובח תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודע אם זה היה אפשרי, אבל ברקע נראה שיש אנשים שבודקים את ה"כפרות" שלהם וצריך להבליט אותם קצת יותר, ללת להם יותר מקום בפריים. למרות זאת, זו עדיין תמונה טובה. (אני באופן אישי מתנגד למנהג הברברי הזה. נוהג שכבר לפני מאות שנים רבנים המליצו לוותר עליו) [ליצירה]
- [ליצירה] הזדמנתי במקרה לקריאה שנייה, וזה הזכיר לי את השיר: Why does the sun go on shining Why does the sea rush to shore Don't they know it's the end of the world 'Cause you don't love me any more [ליצירה]
- [ליצירה] עוד שיר נפלא של המטומטם שוב בוקע אל העולם חייו המיוסרים וכל הקורות אהבות אכזבות ושאר ירקות אך בלא לדעת את העניין השיר לא תמיד נראה מובן ומתוקף היותי חבר לא אגלה את כוונות המשורר לו רק יכולתם לנחש את נפשו הייתם מגלים עוד טפחיים בשירו אך אשאל נא גם אותו פרוזאי יקר שכמותו האם מה שכתבת נכון וראש אחר דיבר משלך הגרון? [ליצירה]
תגובות