יבש
כל כך יבש שהאף מעקצץ
טיפת מים חלודה שזולגת / מתאיידת בחופזה
מסביב יהום הסער
ורק פה הכל יבש.
העליצות הזורמת כה קרובה
אך קירות הרִיק
לא קיימים אך ממשיים
במהותם עומדים בֶּינות.
עמודי האושר ניבטים מרחוק
לא מושגים
כשהלב מונהג בכבדות מעיקה.
לו נפרץ הסכר
לתת לכל לקרוס פנימה
לשטוף בקיומו.
שן תותבת
-
היא חשובה. היא חלק מתהליך שלם. בלעדיה הדברים ייראו וייעשו פחות טובים (לפחות כך אומרים לה).
אבל היא עדיין תותבת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה שיר פסימי. היחסים נגמרו, אל תקימי. השגרה חדרה, אהבה נמוגה, לא רק חמה נפלה, גם נפש המשורר בקרבו נַבְלַה. אל שאול תחתיות, אהבה בצינוק, אולי בבוקר, אולי, במקום רגבים, תשובי אַת את שלך לינוק. [ליצירה]
- [ליצירה] ידידינו היקר בהחלט לא בדיאטה. מבּרוק על החדש. שן [ליצירה]
- [ליצירה] שיר ממש נחמד די דומה באמת למה שכתבתי [ליצירה]
- [ליצירה] הי, שיר שלך שאני לא מכיר. כנראה פספסתי אותו. וחבל. שיר מפותל מתבדר ונסגר. אחח, לו רק יכולתן להבין על מה הפרוזאי פה שר. נאים דבריך [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה השיר מהלך על חבל דק של כאב בצד אחד לבכיינות מצד שני. [ליצירה]
- [ליצירה] אל נא תאמר נואש. תחת כל אקסית יבוא רגש חדש. נכון שאין כמוה בעולם, אבל יש עוד דגים בים. כולנו נמצאים בסירות, שטים בזרמי הזמן, מחכים לזאת שתנופף לנו במזח, תקשור יחד עם כבלי הסירה גם את נימי לבנו ללבה. מישהי שתייצב אותנו בסערות הזמן ותמנע מחיינו לעלות על שרטון. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה שסתיו גם בלבך. שלכת היחסים מובילה אמנם לסערת הרגשות, אך אל תאמרי נואש, אביב חדש יפציע ברקיע חייך. וכמו שאמר ידידי פרוזאי - ריח גשם טרי עולה מבינות לכבישים, אוויר צלול ומשק עלים כתומים-זהובים בנוגעם על הקרקע, ציפורים נחפזות ליבשות זרות, ורק אנחנו, חיים בגופנו מחזור חדש [ליצירה]
- [ליצירה] אני רואה את זה יותר כהמלצת אב לביתו הקטנה, שלא תמהר בחיים, שלא תמהר בעולם המודרני מהיר-המחשבה ועלוב-התוכן שתגדל לתוכו [ליצירה]
- [ליצירה] לזכרו? [ליצירה]
- [ליצירה] ההערה הלשונית-דקדוקית התקבלה. קבלו נא את השיר להדרן נוסף. [ליצירה]
תגובות