[ליצירה]
וואי, כל כך נכון ואמיתי
למה אתה מאכזב אותה כשהיא לבד על אי, קוראת לעזרה, ואתה חולף ביעף, בספינה הבטוחה שלך, המוגנת ממציאות מרה.
עוגן. זה כל מה שהיא מבקשת.
[ליצירה]
שיר מעורר חזרה. רק לאחר מספר קריאות השיר מובן במלואו.
נראה לי קצת מאולץ לחפש בכל דבר 'התנתקות' ואת אלוהים וכל זה (ואולי כן לזה התכוון המשורר בשירו). תנסו לקרוא בלי לכפוף את השקפת עולמכם. בלי לאנוס את הכתוב. פשוט לקרוא. לקרוא פשוט.
[ליצירה]
איזה שיר פסימי. היחסים נגמרו, אל תקימי. השגרה חדרה, אהבה נמוגה, לא רק חמה נפלה, גם נפש המשורר בקרבו נַבְלַה. אל שאול תחתיות, אהבה בצינוק, אולי בבוקר, אולי, במקום רגבים, תשובי אַת את שלך לינוק.
[ליצירה]
לא בן מזרח אנוכי, ושום מסר סמוי פה חבוי, רק כוונת משורר עלומה שלא פורשה בצורה נכונה.
רוב סליחות על משקל רוב תודות - הרבה סליחות לגברת ערוגה. שולם שולם לעולם, ברוגז ברוגז אף פעם (-;
[ליצירה]
אני לא יודע אם זה היה אפשרי, אבל ברקע נראה שיש אנשים שבודקים את ה"כפרות" שלהם וצריך להבליט אותם קצת יותר, ללת להם יותר מקום בפריים.
למרות זאת, זו עדיין תמונה טובה.
(אני באופן אישי מתנגד למנהג הברברי הזה. נוהג שכבר לפני מאות שנים רבנים המליצו לוותר עליו)
תגובות