[ליצירה]
שיר מעורר חזרה. רק לאחר מספר קריאות השיר מובן במלואו.
נראה לי קצת מאולץ לחפש בכל דבר 'התנתקות' ואת אלוהים וכל זה (ואולי כן לזה התכוון המשורר בשירו). תנסו לקרוא בלי לכפוף את השקפת עולמכם. בלי לאנוס את הכתוב. פשוט לקרוא. לקרוא פשוט.
[ליצירה]
השיר מדבר
על צפונות שבלב
כמעט כלום לא חסר
רק פה יש כאב
לא גדול, מסתבר
אבל אותי הוא סוחב
בשגרת יום הקודר
שוב למטה שואב
אך ת'תגובה אקצר
ואגיע ללב
שאת אדם שובר
כשהוא לא אוהב -
לחיים צריך חבר
דואג, מפנק וחושב
[ליצירה]
אכן, התמונה צולמה בירושלים.
לא נגעתי כמעט בפוטושופ, התמונה המקורית דומה מאוד לזו (קצת וזלין על פילטר)
נכון, עדיף טבעי. בגדול אני לא בעד עיבוד תמונות אבל יש תמונות שדורשות, כמו "תקוה מנוילנת". זה מגביר את האפקט.
[ליצירה]
[ליצירה]
וואו
הרבה זמן לא ראיתי תגובות חריפות כ"כ לנושא כה יומיומי (או חודשי, ליתר דיוק) וטבעי.
חוץ מזה שהשיר באמת "בוסרי" ולא אמין, אני לא רואה פה שום סיבה לערב כוחות עליונים כלשהם.
לפעמים יש לי תחושה שאנשים מנסים בכח למצוא מה מפריע להם ומה פוגע בהם.
פמיניסטיות נעלבות מגברים שנושמים, לעניים מפריע שעשירים מצליחים, יהודים ממציאים לעצמם אנטישמים, והיידיש חוגגת...
יש נושאים שלא כדאי להעלות באתר הזה וזה ממש אבל ממש לא אחד מהם.
תשחררו קצת חיים מעצמכם. כ"כ קפוצים ונעולים.
תחייכו קצת, זה לא יזיק.
שן (-:
[ליצירה]
איזה שיר פסימי. היחסים נגמרו, אל תקימי. השגרה חדרה, אהבה נמוגה, לא רק חמה נפלה, גם נפש המשורר בקרבו נַבְלַה. אל שאול תחתיות, אהבה בצינוק, אולי בבוקר, אולי, במקום רגבים, תשובי אַת את שלך לינוק.
[ליצירה]
אחחחחח, מופלא כתמיד
כמה אפשר לומר על בחירת המילים והטייתן המקורית למשמעות שונה לגמרי, לראיה האחרת של זויות החיים.
אני רק שולח את ההודעה, ויוצא למסע משלי, לשוב למקורות.
תגובות