[ליצירה]
נראה שסתיו גם בלבך. שלכת היחסים מובילה אמנם לסערת הרגשות, אך אל תאמרי נואש, אביב חדש יפציע ברקיע חייך.
וכמו שאמר ידידי פרוזאי - ריח גשם טרי עולה מבינות לכבישים, אוויר צלול ומשק עלים כתומים-זהובים בנוגעם על הקרקע, ציפורים נחפזות ליבשות זרות, ורק אנחנו, חיים בגופנו מחזור חדש
[ליצירה]
איזה שיר פסימי. היחסים נגמרו, אל תקימי. השגרה חדרה, אהבה נמוגה, לא רק חמה נפלה, גם נפש המשורר בקרבו נַבְלַה. אל שאול תחתיות, אהבה בצינוק, אולי בבוקר, אולי, במקום רגבים, תשובי אַת את שלך לינוק.
[ליצירה]
חבל שנגמר הדבר ביניכם בצורה הזו.
אגב, אני חלוק על סיווג המכתם כ"שיר", בגלל אופי הכתיבה שלך עם כל הנקודות, ומשפטים ארוכים (אמנם משולבים בחרוזים).
אולי קטע?
אולי השיר הזה הוא הספד?
תגובות