[ליצירה]
זריחה סתוית
פרודות אור עדינות, מציצות בלאט באופק,
כאומרות האם לנטות מחסדן על עולם אפל.
כדור עגול דוחק בקרעי רקיע כהה,
שולח הילתו הרחוקה עלי אדמה ספוגת טל.
קרני אור בתולות פורצות
מעירות לעולם חדש ונפלא.
[ליצירה]
אל נא תאמר נואש. תחת כל אקסית יבוא רגש חדש. נכון שאין כמוה בעולם, אבל יש עוד דגים בים.
כולנו נמצאים בסירות, שטים בזרמי הזמן, מחכים לזאת שתנופף לנו במזח, תקשור יחד עם כבלי הסירה גם את נימי לבנו ללבה. מישהי שתייצב אותנו בסערות הזמן ותמנע מחיינו לעלות על שרטון.
[ליצירה]
מצד אחד התמונה באמת קטנה, ואני משער שהתמונה המקורית הרבה יותר גדולה.
אבל מצד שני אל תשכח שהתפקיד שלך בתור צלם הוא להוביל את הצופים לנושא שלך, לפואנטה של התמונה, ולא משנה מה גודל התמונה. אם לא מבינים אז כנראה שהתמונה לא טובה.
אם היית בוחר זווית אחרת, וכמובן שיותר קרובה, אולי היה ניתן להבין את מה שאתה צילמת ושעדיין יובן שזו שורת שירותים.
[ליצירה]
לעצמי קישרתי, לטעות כזו לא פיללתי, לא משחקי גאווה חלילה, הנעשה תוקן חומם והוגש מחדש.
זריחה אופטימית יותר, אבל שקיעה רבת הוד היא. גוונים שונים צובעים מלמעלה בעוד השמש שולטת במלוא האודם והזהב. אכן, אם לתאר זאת יפה: If this is the end - I will give them such an end, they will never forget
תגובות