[ליצירה]
עוד שיר נפלא של המטומטם
שוב בוקע אל העולם
חייו המיוסרים וכל הקורות
אהבות אכזבות ושאר ירקות
אך בלא לדעת את העניין
השיר לא תמיד נראה מובן
ומתוקף היותי חבר
לא אגלה את כוונות המשורר
לו רק יכולתם לנחש את נפשו
הייתם מגלים עוד טפחיים בשירו
אך אשאל נא גם אותו
פרוזאי יקר שכמותו
האם מה שכתבת נכון
וראש אחר דיבר משלך הגרון?
[ליצירה]
[ליצירה]
תמי יקרה, שכחתי לציין, בקשתך לתקווה, אמלא ברוב חן, לא אגיש לך שדה, של ורדי השעה, כי אם פרח יחיד, שצורתו הכי נאה, ורד יחיד עם חיוך משגע, שמרוב חיים עומד הוא להתפקע.
[ליצירה]
זריחה סתוית
פרודות אור עדינות, מציצות בלאט באופק,
כאומרות האם לנטות מחסדן על עולם אפל.
כדור עגול דוחק בקרעי רקיע כהה,
שולח הילתו הרחוקה עלי אדמה ספוגת טל.
קרני אור בתולות פורצות
מעירות לעולם חדש ונפלא.
[ליצירה]
לא יושב אני במגדל השן
צופה על העולם בעודי מעשן
לגעת בתמונה היה די קשה
שאין אני רגיל לזאת, כיוון ש
ממלאכותִי את ידי לרוב אני מושה
ובנסיונותי הראשונים מנסה ומחשה
רעיונות וכותרות בכל מדשן
מתגובות רבות של כל נושה
גם אם אחד שואל ומקשה
"מה לך בזאת, שבזה אתה פושה?"
ולפעמים צריך גם ללעוס כדי לקשר
בין רעיון ורוח וזר ש
יראה מחשבות שלרוב לא ארשה
עד כאן דברי האדם הישן
לילה טוב, כאן תותבת שן.
[ליצירה]
איזה שיר פסימי. היחסים נגמרו, אל תקימי. השגרה חדרה, אהבה נמוגה, לא רק חמה נפלה, גם נפש המשורר בקרבו נַבְלַה. אל שאול תחתיות, אהבה בצינוק, אולי בבוקר, אולי, במקום רגבים, תשובי אַת את שלך לינוק.
תגובות