תמי יקרה, שכחתי לציין, בקשתך לתקווה, אמלא ברוב חן, לא אגיש לך שדה, של ורדי השעה, כי אם פרח יחיד, שצורתו הכי נאה, ורד יחיד עם חיוך משגע, שמרוב חיים עומד הוא להתפקע.
[ליצירה]
תמי יקרה, שכחתי לציין, בקשתך לתקווה, אמלא ברוב חן, לא אגיש לך שדה, של ורדי השעה, כי אם פרח יחיד, שצורתו הכי נאה, ורד יחיד עם חיוך משגע, שמרוב חיים עומד הוא להתפקע.
[ליצירה]
שיר מעורר חזרה. רק לאחר מספר קריאות השיר מובן במלואו.
נראה לי קצת מאולץ לחפש בכל דבר 'התנתקות' ואת אלוהים וכל זה (ואולי כן לזה התכוון המשורר בשירו). תנסו לקרוא בלי לכפוף את השקפת עולמכם. בלי לאנוס את הכתוב. פשוט לקרוא. לקרוא פשוט.
[ליצירה]
לא יושב אני במגדל השן
צופה על העולם בעודי מעשן
לגעת בתמונה היה די קשה
שאין אני רגיל לזאת, כיוון ש
ממלאכותִי את ידי לרוב אני מושה
ובנסיונותי הראשונים מנסה ומחשה
רעיונות וכותרות בכל מדשן
מתגובות רבות של כל נושה
גם אם אחד שואל ומקשה
"מה לך בזאת, שבזה אתה פושה?"
ולפעמים צריך גם ללעוס כדי לקשר
בין רעיון ורוח וזר ש
יראה מחשבות שלרוב לא ארשה
עד כאן דברי האדם הישן
לילה טוב, כאן תותבת שן.
תגובות