תמי יקרה, שכחתי לציין, בקשתך לתקווה, אמלא ברוב חן, לא אגיש לך שדה, של ורדי השעה, כי אם פרח יחיד, שצורתו הכי נאה, ורד יחיד עם חיוך משגע, שמרוב חיים עומד הוא להתפקע.
[ליצירה]
תמי יקרה, שכחתי לציין, בקשתך לתקווה, אמלא ברוב חן, לא אגיש לך שדה, של ורדי השעה, כי אם פרח יחיד, שצורתו הכי נאה, ורד יחיד עם חיוך משגע, שמרוב חיים עומד הוא להתפקע.
[ליצירה]
חבל שנגמר הדבר ביניכם בצורה הזו.
אגב, אני חלוק על סיווג המכתם כ"שיר", בגלל אופי הכתיבה שלך עם כל הנקודות, ומשפטים ארוכים (אמנם משולבים בחרוזים).
אולי קטע?
אולי השיר הזה הוא הספד?
[ליצירה]
איזה שיר פסימי. היחסים נגמרו, אל תקימי. השגרה חדרה, אהבה נמוגה, לא רק חמה נפלה, גם נפש המשורר בקרבו נַבְלַה. אל שאול תחתיות, אהבה בצינוק, אולי בבוקר, אולי, במקום רגבים, תשובי אַת את שלך לינוק.
[ליצירה]
זריחה סתוית
פרודות אור עדינות, מציצות בלאט באופק,
כאומרות האם לנטות מחסדן על עולם אפל.
כדור עגול דוחק בקרעי רקיע כהה,
שולח הילתו הרחוקה עלי אדמה ספוגת טל.
קרני אור בתולות פורצות
מעירות לעולם חדש ונפלא.
[ליצירה]
הזדמנתי במקרה לקריאה שנייה, וזה הזכיר לי את השיר:
Why does the sun go on shining
Why does the sea rush to shore
Don't they know it's the end of the world
'Cause you don't love me any more
תגובות