היא עמדה שם
אישה-ילדה
לבדה, אבל לא לבדה
שרה על עבר רחוק, אולי קרוב
מכוונת מיתרי נפשה
עלינו
אלינו
אלי
בודדה על במה חשוכה ורק
זרקור יחיד
מאיר את נשמתה
רגשותיה המתפרצים
מתפצחים על קירות האולם
ועל אזניי
חודרים ישירות ללב וזורמים
בעורקיי המתחלחלים
והמצפים.
אני זה היא זה אני
לחשוף עצמך לפני כולם
כמה פתיחות
איבוד פרטיות
וכשהכל נגמר
היא חוזרת למימדיה הרגילים
מין אישה-ילדה
ביישנית וקול רפה
