דמותך עולה למולי
.שוב ושוב
העיניים, הדיבור האילם
.שוב ושוב
חיי מתמלאים בסיפורים
סיפורים שהייתי רוצה לספר
עליך
.כמו האחרים
ההתמודדויות שהענקת לנו
מקבלות מיקוד ומשמעות אחרת
הכל נכנס פתאום לסדר
.הכל מתבהר בראש
מחסומים נופלים בדרך חזרה
.לכאב שלא השלמתי
לא מיציתי את הרגש
שהבאת לפתחי
ועכשיו כמו שכל החכמים ידעו
הוא דורש
הכירי בי
חיי אותי
...ותני אותך ואותי לחלל הפתוח
אחרי זמן ארוך של שתיקה
הזאב החל ליילל
ואני ברחתי לתרדמת
שלא אשמע, שלא אתייסר
בדרכו הרעבה של
.הכאב
