נביאים ומחשבות ושירים נמצאים בראש, איפה כל שאר העולמות?

איפה העולמות שלי נמחקים ומתחילים כל פעם מחדש איפה?

אני עזובה? אני נשארת עם חטא דביק שאיני יודעת איך לקלף אותו..

אולי אין לי דרך לצאת  ממעגל המחשבות עליך ועל מה שהיה יכול להיות ועל מה שלפעמים חייבים לשכוח.. אולי אין לי כח להיות  בתוכנית הגדולה ואולי זה סתם פרישה קטנה מעיסקי האהבה והנשמה?

האם מותר לאדם לפרוש? האם יש לי סיכוי הא? מתי אוכל לדעת שאתה יודע מה שאני באמת...

אני מרגישה כמו חייזר אין סופי בתוך רכות אניסופית ובתוך עולם רק שלי ושלך? אולי תראה בי מה שאני באמת???