צו לצו
נותן אותותיו
קו לקו,
זעיר פה, זעיר שם
קו הפריחה יושלם
והטבע האומן
כצייר מיומן
מתווה את רזיו
חמדת נופיו
האחו במורד ההר
מצייר אביבו
עד דרך כוכבו
כשתגיע שעתו
ישנה נתיבו
והנה עולים פרחיו
עולים פרחיו
אכן די אביבי לפעמים -כמו היום למשל,
ברגע..שמש ופרחים, שלא זוכרים לא את החורף ואפילו לא את הסתיו - (ידידינו היקר הניבט מקרעי הענן..)
עד ליום החורף הבא שכבר עומד לו מאחורי הבמה..
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
אכן די אביבי לפעמים -כמו היום למשל,
ברגע..שמש ופרחים, שלא זוכרים לא את החורף ואפילו לא את הסתיו - (ידידינו היקר הניבט מקרעי הענן..)
עד ליום החורף הבא שכבר עומד לו מאחורי הבמה..
[ליצירה]
איזה חבור נפלא לכל מה שכתבת:
אתה נשאל על ידי גורם חיצוני על אודות הדברים הטובים והרעים בחייך:
צרה וצוקה המצמצמות את הלב, הביתהשני שהוא פועל יוצא של כל אלו.
ולעומת זאת בבית השלישי יש את הרחמים והטוב המרחיבים את הנפש:
יש כאן לב ויש כאן נפש.
בבית האחרון אתה מאחד את כל הדברים הטובים אל מול הטבע, השמש והאדמה.
תגובות