אמא
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] גדול. ואחרי ההסבר שלך, אפילו עוד יותר. יופי של רעיון, אהבתי!! [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין.. זאת הקרנה של נגטיב על היד ממכונת אור? [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון מקסים, אבל הבחירה של כף יד, במקרה הזה לא נכונה לדעתי (בניגוד למקרה של העץ, שזה היה בדיוק מתאים). חפשי משהו אחר. הייתי אומרת בטן אבל יש בזה קצת בעיה.. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון נהדר... מאוד מרשים. הבעיה היא שכבר ראינו דבר דומה על יד, כמו ש"מתקרבת" אמרה. אולי תנסי למצוא משהו יותר מתאים? [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא נוגע ויוצא דופן...אני עוברת על כל החזותי שלך..איזה כיף שיש כאן מי שמעלה הרבה חזותי (אני לא מצליחה משום מה) אני נהינת :) [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון מעולה. העיבוד דורש שיפור לענ"ד. קצת פחות להגיש על כפית. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו כן צ"ל: צעד-שניים-שלושה. והמלצה: לשים לב. חלק מהקטע של פרסום יצירה זה לכבד את הקורא. שגיאות כתיב הן זלזול. אחרי שאתה כותב - פשוט תעבור ותגיה. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי יש כאן יותר משיר ילדים. הסוף מצוין. ההתחלה קצת... יותר מדי. אפשר לקצץ בקלות כמה שורות. (סודה של השירה, בעיני, הוא התמציתיות.) ואת הכותרת ראוי להחליף בשם מתאים יותר. ואם אפשר, כזה שנותן זוית אחרת לשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] אמן. אהבתי כל כך איכשהו, השימוש בשם המפורש "שומן" נוטל הרבה מהליריות, זו שפה אחרת. התכוונת לזה? אם לא, כדאי לשנות ולנסות ללכת מסביב. [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר וכואב. התחברתי מאד לנושא של כאב השכחה (שכואב הרבה יותר מהזכרון) קשה שלא ליפול לבנאליות כשעוסקים בנושא שכל כך הרבה נכתב עליו, ואמנם בשני הבתים האחרונים השיר נשאר בגבולות המוכרים, אך בהמשך הוא מתרומם משם ומצליח להפתיע ולרגש. אני חושבת שהעוצמה של השיר היא בבתים האחרונים שלו וניתן לבנות מהם שיר מלא. (לצמצם את הראשונים, ולתת לאחרונים יותר משקל.) מה דעתך? לגבי התוכן: כפי שכתבתי, הנושא קרוב ללבי מאד. גם אני מוצאת את עצמי בחרדה מהשכחה, מוודאת שאני עדיין זוכרת את צורת ההליכה, את החיוך ואת צליל הקול... אבל אני לא מסכימה עם השורה האחרונה. העובדה שאנחנו שוכחים לא מוחקת את קיומם של אלו שהיו. זה לא הזכרון שמשאיר אותם, אלא עצם העובדה שהיו, שקיומם השאיר את רישומו בעולם גם אם אנחנו, מכח הגזירה, שוכחים ולא מודעים לו. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש ממש יפה!! שני העצים כל כך הבעתיים - אם כי יש לי חולשה חולנית לצילומי עצים - אבל בכל זאת - זו דעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] יומולדת שמח. הדרך לאושר - לא להאמין לבזוקה. [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד אחד. סתם שתי דוגמאות מני רבות לפציפיזם הבלתי מתפשר של ירושלמי. ננתץ סביון וּקיסריה! על הרצליה-פיתוח בחרב נבוא. את עומר ורמת-אביב ג' ניישר עם הארץ על מגדלי-שן בסער נִפְרוא. את כל העשירים - דמם נַתִירָה! גפרית ואש נשלח בהם. הקץ לַאדונים! נהיה אדונים לעצמינו. לחמנו, לא עוד להם! [ליצירה]
- [ליצירה] וגם את זה אהבתי, והזדהיתי. במיוחד עם הסוף. אני אוהבת את האופטימיות שלא מדחיקה ומכחישה, אלא ממשיכה למרות הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
תגובות