אמא
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] גדול. ואחרי ההסבר שלך, אפילו עוד יותר. יופי של רעיון, אהבתי!! [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין.. זאת הקרנה של נגטיב על היד ממכונת אור? [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון מקסים, אבל הבחירה של כף יד, במקרה הזה לא נכונה לדעתי (בניגוד למקרה של העץ, שזה היה בדיוק מתאים). חפשי משהו אחר. הייתי אומרת בטן אבל יש בזה קצת בעיה.. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון נהדר... מאוד מרשים. הבעיה היא שכבר ראינו דבר דומה על יד, כמו ש"מתקרבת" אמרה. אולי תנסי למצוא משהו יותר מתאים? [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא נוגע ויוצא דופן...אני עוברת על כל החזותי שלך..איזה כיף שיש כאן מי שמעלה הרבה חזותי (אני לא מצליחה משום מה) אני נהינת :) [ליצירה]
- [ליצירה] לא מובן לי החיתוך של "בחודש\אוגוסט". אם זה כדי ליצור חריזה, אז אני חושבת שאין חובה לרדת שורה בגלל חרוז, חריזה יכולה להיות גם פנימית לשורה. ובנוסף - חבל שהחריזה ביתר השיר חסרה מאד. את הסיום אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף שתוקנה התקלה. עכשיו, בפעם השישית או השביעית שאני כותבת את התגובה הזו, יש סיכוי שהיא אכן תישלח... אז קודם כל: וואו. רעיון גדול, המשחק בים צלם האנוש לצלם בהיכל. היה אפשר לקחת את זה אפילו רחוק יותר, שהרי הביטוי המקורי הוא "צלם א-לקים". לענ"ד כדאי לצמצם את השיר ולוותר על חזרות והדגשות מיותרות, שרק מחלישות את השיר המיוחד הזה. שמחתי לראות כאלו באתרנו הקט! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב לראות אותך פה. ~ניצן~ [ליצירה]
- [ליצירה] קצת משוחדת... ובכל זאת - זה שיר מעניין מאד, שקורא ליתר העמקה. הבית השלישי והחמישי מבריקים. קצת על החריזה - אמנם כל השורות חרוזות, אבל חריזה שמסתמכת על הטיות-ריבוי היא פחות טובה, בדרך כלל. עדיף למצוא חרוז מקורי על פני חרוז סיומת "ים" ו"ות". ניצן (ממחזרת הערות שהיא עצמה קיבלה לא מזמן) [ליצירה]
- [ליצירה] הדפסתי את הסיפור, וכמה פעמים הוא הזכיר לי... מה שאומר שיש לך חלק לא קטן בזכות שהיתה לי לפני כמה ימים לברך בשם ומלכות ולספור תשע וארבעים יום שהם שבעה שבועות.. אז תודה. ( : [ליצירה]
- [ליצירה] התחברתי רק בשביל להגיב על זה.. נפתח במובן מאליו: מצמרר, וכתוב נהדר. הדסיות אופיינית עם ניחוח אלתרמני. ונעבור לשלב השולי והקטנוני: נדמה שאת מוסיפה דימויים פשוט כי נראה לך שהם צריכים להיות שם. "מהרוח המייללת כמו עשן [עשן] בין הקרשים שהתרככו." זה "מובן מאליו" שלא יכול להיות שיר שואה בלי המילה עשן - אבל הדימוי כאן לא מתאים, מיותר ומבלבל. גם ההדגשה "מתים כמוני" - לא נצרכת. הרמיזות חזקות מספיק, הרבה יותר מהבוטות. (חיפשתי למצוא את השורות שתפסו אותי. התשובה היתה - הכל חוץ מהנ"ל.ובעיקר הבית הראשון והשביעי. ) [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה יותר טוב.הייתי שמחה לדעת מה העניין בצביעה הקבועה של השירים שלך בכחול ואפור. כיון שכל השיר מורכב מהדימויים שלך לעצמך, לא מובנות לי שתי השורות האחרונות: "ואנוכי כחלות הממאן להיפתר". - האם זהו ניגוד לשאר השיר, או דימוי נוסף? והערה קטנונית אחרונה: כיון שעלים הם ממין זכר, הם נערמים במחברת ולא נעלמות. אם כיוונת ל"כל מילותי", צ"ל "כל מילותי כעלי שלכת נערמות במחברת." [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השמירה על מרחב מטאפורי אחיד בכל הבתים. לדעתי שווה לך לנסות להרחיב את הכתיבה. אולי אפילו להתמקד בדימוי יחיד מתוך שלל השימויים שבשיר הזה ולהרחיב אותו, לתת לנו לטעום אותו עד הסוף, במקום לרוץ אל הדימוי הבא. בעיקר דיברו אל ליבי הבית השני - שיש בו מקוריות ומחשבה, והאחרון, שהניגוד שבו יותר עניין ששווה להעמיק בו. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, שיניתי. קצת דבילי אבל יותר טוב מללא כותרת, נכון, שחף? שחף? איפה את? ועוד משהו - מה זה אומר "צבעים לא רווים"? זה יכול להיות קשור לזה שהתמונה צולמה בפילם שחור לבן? ניצן שטרם חלפה שנה מיום שהתחילה ללמוד צילום וזה אומר שהיא אוהבת להפגין בורות מדהימה בכל מיני דברים שקשורים לזה וגם בכאלה שלא קשורים. [ליצירה]
- [ליצירה] אז זה אתה. את מה שיש לי להגיד אמרתי כבר במקום אחר, אבל אומר זאת שוב: הסיפור הזה מעולה, נפלא ומצמרר בו זמנית. [ליצירה]
תגובות