כבצלחת זכוכית דקה, נהג בי. אל תאחז בי בחוזקה, פן אשבר. אל תרפה, פן אשמט מידיך, ואתנפץ לרסיסים אל מרצפת. אף כי אצלח יבשות וימים בנסותי לנוס ממני עצמי, אחל לי דרך צלחה. כי מלאה כרסי ברותחין והמה באו לטמון ידם בי, ארו תקרובתי, אחר שטפוני צוננים למחוק עקבי חרפתם. ומדוע ייפלא בעיניך כי נחבאת אני אל הכלים?