.JPG)
חמניות באור החמה
חיים נוי
-
*** מאוהב באשתי:
שובר הגלים כחומה הוא לחוף, שלא יסחף הימה.
כך את עבורי יקירת חיי ואל תשאליני למה.
**** גולשים יקרים:
מחבב הודעות ואוהב תגובות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שוב פעם? כנראה שמצאת האהבה חדשה חיים אם העלית שוה את החמניות הנהדרות שלך, היה נדמה לי שאתה מאוהב רק באשתך:) [ליצירה]
- [ליצירה] אור רוחני צהוב מציף את הארץ והחמנית נוטלת תשעה קבין מתוכו [ליצירה]
- [ליצירה] תגובות שנמחקו עם התמונה! מאחר והציור נעלם מהאתר ועימו התגובות הריני מעלה אותן חזרה: חיים המגיב : חיים פינקסון pinkason@walla.com נחמד תאריך: 9/4/2006 22:22:13 התגובה : (74085) חמניות ושמש מזכירים לי את הקיץ שאותו אני מאוד אוהב כמו את הציור הזה. המגיב : נשמת כל חי mailto: תאריך: 10/4/2006 00:41:32 התגובה : (74104) ואוו, רגע, זה זכוכית באמת או ציור של זכוכית???? זה ממש כמו ואן-גוך!!! המגיב : אילה למל בורטן ayalaborten@gmail.com עבודה יפיפיה תאריך: 10/4/2006 04:23:12 התגובה : (74107) שלום חיים יצירה נפלאה ,שופעת חן ואור,חום חום חום, תודה אילה המגיב : חיים נוי haim_noy1@walla.com תאריך: 10/4/2006 04:52:08 התגובה : (74108) ציור שמן על בד! ולא זו לא הטכניקה של ואן גוך. אותה כבר הראיתי בעבר. שיטה שלי אותה המצאתי. תודה לכל המגיבים היקרים. חיים המגיב : מארי מן הים mailto: תאריך: 10/4/2006 11:57:57 התגובה : (74113) נ ה ד ר ! כל כך יפה! המגיב : אביב וסתיו mailto: תאריך: 10/4/2006 12:31:46 התגובה : (74118) עדין, קסום ונוסך אור (לאו דווקא פיסי) המגיב : ישי שור yishaidw@gmail.com תאריך: 10/4/2006 22:48:23 התגובה : (74164) מקסים. נפלא. מהמם. שאמשיך להרעיף שבחים? תודה. המגיב : יוליה קגנוביץ mailto: תאריך: 11/4/2006 01:19:41 התגובה : (74184) מדהיייייייייים! אחת ה- בהא הדיעה-מוצלחות שלך! אהדתי! המגיב : קנטאור . mailto: תאריך: 11/4/2006 02:38:52 התגובה : (74190) אם ואן גוך היה רואה זאת, מן הסתם היה תולש גם את האוזן השניה... הציור זה קצת מדכא - הלא כן? תלוי במביט!!! חיים המגיב : הכי חמודה mailto: זה פרחים יפה תאריך: 11/4/2006 11:07:38 התגובה : (74193) מאוד יפה מצייר חיים, המגיב : דינה . mailto: תאריך: 11/4/2006 18:30:28 התגובה : (74234) יפה כל כך!! [ליצירה]
- [ליצירה] חג שמח! התמונה מהממת! אבל נראה לי שהפלאש והזוית בה צולמה התמונה לא הכי החמיאו לה... חוצמזה, הקומפוזיציה נפלאה - כ"כ הרבה צהוב, בקושי נכנסנו לאביב, כמה כיף לראות כבר קיץ... מי. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שאת צודקת מיי צלם כבר לא אהיה, מה לעשות האדם לא בכל דבר מוצלח הוא. [ליצירה]
- [ליצירה] חיי איתך כשיר שאת לבי מפשיר! כבר ראיתי קוטרות לשירים והם ארוכים יותר! לכן על קוטרת זו לא הייתי מוותר. תודה לך אהבתי ונהנתי. חיים [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נהדר! באשר אמרה כנרת על האהבה אזי אין זה נכון, שאהבה מיועדת רק לחכמים. גם החכמים וכן הטיפשים נופלים ברישתה. אהבה אמיתית היא כאשר אתה נותן אותה מבלי לחשוב על גמול, למרות שאינך יכול לחיות בלעדיו. [ליצירה]
- [ליצירה] לאביב וסתיו, ורדף השיג! אין לכם מושג עד כמה השפיע עלי תגובתו של ישי שור. לא שנפגעתי חס וחלילה, אלה שמהשעה ארבע וחצי בבוקר אני מנסה למצוא את האמת בתגובתו ואיני מסוגל להבינה. כעת השעה חמש בערב בפותחי את התגובות ולשמחתי הרבה אין מילים. מאחר ובשעת העבודה החלטתי לעשות כדבריו. ואתם החזרתם אותי אל מסלולי הישן שלי. על כך ועל כל זה: תודה המהולה באושר שלוחה לשניכם. רדף השיג עוד אסיג את יצירותיך! כוונתי אקרא! חיים [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מקרב לב לכל המגיבים ללא יוצא מהכלל וגם לאלה שעוד יגיבו. ולשאלה איך עשיתי זאת: באומנות! תשובה מתנשאת? לא ולא! הבד מכוסה בשכבות צבע זה על גבי זה, כל צבע אשר מראש מותאם למקומו הוא ונמרח על ידי שפכטלים. כל צבע חדש העולה על הקודם מתבציע רק לאחר יום וכך הלאה עד אשר אני מקבל את הגוון הרצוי לי שישלוט למעלה ושוב ממתין יום. וכאן באה העבודה המקצועית שלא ניתן כמעט להסביר אלה להראות את ביצועה דפקטו. כל הצבעים חיבים להיות זהים ומאותה המשפחה בכל שטח ושטח לפי הגוון שנלקח בחשבון מתחילת הציור. תודה לכם: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] הכאב האמיתי של השיר הוא בכולנו, וכאשר אני כותב כולנו הכוונה היא לאלה המוכנים למסור נפשם עבור המולדת, ברם במיעוט אנו היום. באם נוציא מהחשבון את הגוי ובני דודינו מה אזי יהיה מספרינו? באים נוסיף את המשתמטים, העוזבים והבורחים מהמערכה בשדה הקרב ואם אמשיך עוד טיפה לקצץ אזי יתברר שרק את ואני בין האויב למדינה נשאר חוצץ! נכון זה בהומור וקצת אפור, אך היכן הדור של אז אל מול השחור? אך יותר מכל תרצי לשמוע את דעתי על השיר, וזה מעבר לפילוסופיות שלי כי אנו הרבה יותר מאשר נבין בעצמנו. אהבתי את הכתיבה את הסיגנון והרעיון. דיבור ישיר המאפשר על ידי משחק כתיבה נפלא לרגע להטעות את הקורא על כיוון הכתיבה וכוונת היוצר. אהבתי את הסיום מכל ומוכן לו בכל מעודי ונפשי בעצמי. אהבתי את אהבתך כי שלי היא וראשי הנחתי עליה לא פעם ולא פעמיים. אהבתי את הכנות של רגשותיך. וכנראה גם את שירך! ז'אן דארק שלנו!!! תודה בכל לבי: חיים נוי [ליצירה]
- [ליצירה] אכן אהבתי: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] כפי שלאורה כבר אמרה, שיר יפה. תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] הוי אדמתי! אני כאן עבורך. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר בהחלט יוצא דופן כמו כן חזק ומרגש כאחד, אהבתי מאד: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] יפה כתוב ומכסה את הבעיה מכל הזוויות. אהבתי תודה: חיים [ליצירה]
תגובות