אבוי,
כי אשה כֻּשית
את.
אל תראוני
שאני שחומה
ששזפתני
החמה.
אבוי,
כי אשה כֻּשית
את.
הנה שמי
הולך לפניי
בכל העמים,
מהודו ועד הים הגדול,
אשת חיל,
אשת מחמדים.
אבוי,
הסתירי פנייך בקטיפה לבנה,
כי אשה כֻּשית
את.
ולמה אסתיר נשמתי?
ראו חִני,
מה יפה
ונאווה אני!
אבוי,
הסתירי פנייך בקטיפה לבנה,
כי אשה כֻּשית
את.
מדוע תגנו
אחת מעִמְכם,
הרי יהודיה אמי,
אחת מעַמְכם!
אבוי,
הציתי פנייך
בלהבה ופתילה –
אינך רצויה כאן
כֻּשית,
שחורה.
אעזוב כרצונכם
לחיי העולם הבא,
העלוני למוקד
ואהיה לאשה.
ותוציא מרים
ידה מחיקה
והנה עורה הצחור
מצורע כשלג
בשחור.
תגובות