תגידי, מה את רוצה?
שאלה. שאלתי. נשאלת.
מה ז"א אינך יודעת? אם לא את, אז מי יֵדע?
אל תביטי בי ככה!
רק תעני. תודי על כך שיש לך אפשרויות בחירה בכלל.
עוד מתלבטת... טוב, נו הרי יש לך עוד זמן,
או שבעצם אין?
אז... הבעיה התחילה ברגע שהבנת שיש לך הרבה אפשרויות?
כלומר, במקום שתשמחי על המבחר, את עצובה.
חשוב שתדעי מה את רוצה. זה הצעד הראשון להשגת המטרה שלך. הגדרה.
פתאום קל כ"כ לקנא באנשים בעלי מטרה. את היית אחת כזו פעם, מה זה נהיה לך, ילדה? נערה... מה שתהיי...
הציצי אל ליבך, אחר הסתכלי בעיני, ואמרי לי לאילו מסקנות הגעת.
נכון, בעצם כבר עברנו על זה. זה לא עובד. מה יהיה?
למה את לא יכולה פשוט לדעת? כלום כבר לא פשוט.
מחפשת לפשט היכן שרק אפשר, אך איפה בדיוק התועלת כאן, אם בשאלות הרות גורל אינך מוצאת עמדה, אינך רואה דרך לפשט?
כמו במבוך. אין לך אסטרטגיות מי יודע מה, גם לא מפה, או שום פתית מידע על המקום. חוש כיוון אין בנמצא. מה נשאר? תסתמכי על האינטואיציות שלך, כתמיד. ואם וכאשר אלה לא עומדות לך? אבודה.
עודך באי-ודאות, שזה לרוב דבר נורא מבחינתך.
העצבים, החששות, הספק שמחלחל, אי הודאות המעיקה. ואם לא הספיקו אלה, ישנו אי-השקט. מפריע תמיד, כשלא צריך. ומתי צריך? לעולם, הגיוני.
הגיון. הוא בקושי משחק תפקיד אצלך, שהרי דעתך נטרפת עליך בלילות של ירח מלא, אור, וראש מלא מחשבות. איה הוא בכלל? שמא נכחד?
אז... בל נסטה מהנושא. כבר היתה לך די שהות.
האם הגעת לידי החלטה?
שוב, הבעיה החלה כשנפתחו בפניך יותר מדי אפשריות.
נזכור גם, שהגיחו להן יותר דילמות, או שבעיות התפתחו להן עד מאד.
את ניצבת בפרשת דרכים, בלא מעט תחומי חיים. כל תחום עם התלבטות לעצמו, כמובן.
את פוחדת לבצע טעות, ועוד מוזר, את מפחדת אפילו לטעות באופן שגוי! לא יאומן. לחץ...
ובכן, מה את רוצה?? איש אינו דוחק בך. חבל שאת מסתדרת כ"כ טוב בגפך. לשם מה אנשים מלחיצים, אם יש לך את עצמך. עם מצפון כמו שלך שעובד שעות נוספות בשביל כמה נשמות פחות טובות, מי צריך יותר? והלחץ... זה שאת טיפוס היסטרי, זה את יודעת?
והדימוי העצמי... כבר חזרנו ודשנו בזה. והביקורת העצמית שלך. אכזרית. רגישה לסובבים אותך, אבל כשמדובר בך... מעולם לא הבנתי איך מכל הרחמים והאמפתיה שלך לזולת, לא נשאר דבר וחצי דבר לעצמך.
מסקנה- עליך להגיע כבר להכרעה. פשוט להחליט כבר מה את רוצה.
פשוט... גילית כמה שלפעמים הפשטות, אינה פשוטה כלל.
ים של אפשרויות בחירה. ואת- טובעת.
לאחר ניתוח זה, המוזר בין אלה שנכתבו, אולי הבנתי דבר-מה.
אולי, הבעיה לא החלה כשצצו לך שפע אופציות ולא ידעת מה את רוצה.
למעשה, היא החלה,
כששכחת כיצד לרצות.
תגובות