בת השיר אבודה ונכלמת
משקרים בך צפנתי בעׁז
במבט צפעוני מרגלת
סלע-טרש מבצר או מעוז.
להשכין חלומות שערגתי
לעתות דמדומי כוסף יה
ולכדי מסכת שיר ארגתי
שודאי הוא נידון לכליה.
ומקצה העולם עד קצהו
בת השיר מבקשת תשובה
ועונה לה הלב מענהו
לא תכלי כי נצחך אהבה.
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מאוד מאוד את הים הים את/ את הטבע הטבע את. החזרה על הנושקת ממש במקום ומכינה אותנו אם עוד שלל דימויים וביטויים, לשתי המילים הקצרצרות והגורליות "עלייך גם" [ליצירה]
- [ליצירה] יש הרבה מתח ועוצמה בשיר הזה, לו רק היה יותר מובן... וגם מעט יותר רגש אישי מעצמך יכול לעזור (כי רגש לגבי הנושא בכללי קיים ומורגש לי), אבל קודם כל בהירות. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים 'זוג יונים' כלכך צח. אני קורא ומרגיש שני זרמים צלולים משתלבים בהרמוניה מושלמת. לא יודע קראתי וממש ראיתי שני זרמים לפי השורות. "רואה את הקולות". [ליצירה]
- [ליצירה] יפה סתם מעניין שיש בכתיבה מתרשלת (במובן הטוב) איזו השלמה מפוייסת עם החיים. זה מתבטא בסוגריים (או השד יודע איפה) ובסלנגים. מן הלך מחשבה שירית כזו, שנשמע כמו: ראינו את הכל -- שמענו את הכל-- ספגנו את הכל-- עכשיו לא נשאר אלא לחייך. בזמנים אחרים אני עלול להתעצבן. מה הזולות הזו, שיש בה יאוש מהמילים ומהשיר? הפשטות המופרזת הזו, שמאבדת לשיר את ערכו הספרותי? ואותו חיפוי בצורת מילים לועזיות או שמות(השד יודע מאיפה) אלוהי השירה יודע ש-??? [ליצירה]
- [ליצירה] את השיר הזה נח היה שם בתור צהר לתבה. כמה ריכוז כמעט טרום מבולי פורץ [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שהוא ניסה לחזור לאיזה "משהו" ששכחנו מרוב שהפכנו למתוחכמים וסופר ערכיים. הוא אומר בדיוק "זאת אהבה" הוא לא אמר שרק זו אהבה, אבל אולי בלי זה אין אהבה, וממילא יוצא שזו-זו אהבה. [ליצירה]
- [ליצירה] הם מספרים... כאילו זוהי עוד אגדה לא ראלית. והיא כן. אם תרצו. וזה כאן. כ"כ קרוב וכ"כ רחוק. הבנתי, תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] יש מקרים, גם באומנות, שהשאלה מה זו תורה רלוונטית מאוד. אני בהחלט דורש דיוק מאמנות שמתכתבת עם טקסטים אחרים.. אבל כאן אני עוצר. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל חתיכת בהמה היית לפי הנביאים שאתה מביא. הייתי אומר שאתה אתון בלעם. פתח את פיך והתנבא! [ליצירה]
- [ליצירה] בהבהובים [ליצירה]
תגובות