מישהו שאל אותי פעם במה אני מאמינה. שיקרתי, כמובן, את התשובות הרגילות; אבל בארץ הזאת – הבכויה, הזוכרת – אי אפשר שלא להאמין.
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה לא משפט אחד, זה עולם שלם. . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה האמת, אך כדאי להתחיל להתאמן בלהאמין.. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה, הזוכרת. הבוכים, הזוכרים. [ליצירה]
- [ליצירה] זו מילה יפה, "בכויה", אבל אני לא מסכימה, לא חושבת שאת צודקת. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] כמה אפשר להכניס למשפט אחד. ותמשיכי להאמין ואני מקווה שעבורך יש משמעות למילה [ליצירה]
- [ליצירה] אני איתך. ממש נוכח פני ה'. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין. [ליצירה]
- [ליצירה] הקונקורדנציה נתבטלה... למעוניינים, הסברים במסרישי [ליצירה]
- [ליצירה] *. מאד אחרת ממה שהתרגלתי אצלך. וזה משהו שצריך לחזור אליו - להודות על האמת, לא יכולתי לקרוא עד הסוף. וזה. [ליצירה]
- [ליצירה] מצא חן בעיני התיאור בהתחלה. נקרץ מחדש - זה תקני ונכון, אבל נותן תחושה מוזרה. אהבתי את הסיום ואת כל התחושה שהעברת,שבאמת בלילה גשום של נובמבר. [ליצירה]
- [ליצירה] חייבת לציין - זה לא הסגנון שלי, בכלל לא. אהבתי את הרעיון, והביצוע טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מצא חן בעיני. פלונית כל ישראל אחים - לא הבנתי את התגובה שלך. למה שהאייל ישמח? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי איך שכתוב. לא הבנתי מה זה "ואנחנו לצורך עצמנו". אהבתי אתאֲנַחְנוּ רָצִים תָּמִיד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. שורה שלישית - העברת דחיפות ולחץ, אבל אתה חוזר ומשתמש באותן מילים עם ו' החיבור - לא זרם לי, אולי כדאי ארבע מילים שונות. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד - ציניות במסכה אירוטית... השורה האחרונה בבית הראשון לא התחברה לי - אתה כאילו חושף את הפואנטה מוקדם מדי (אם כי את המשפט כשלעצמו אהבתי מאוד). בית שני - שורה שלישית -בעייתי; כל הבית פסיבי, ופתאום אנחנו מוצאים כאן פעולה רצונית על ידי הדובר, וזה לא מסתדר לי. סך הכל אהבתי, והסיום טוב מאוד (הייתי מוסיפה נקודה, אבל זה כבר עניין של טעם). [ואני מודה - לא בטוח שהייתי מתבייתת על השיר סתם ככה. אבל אני שמחה שראיתי אותו. זה טוב!] [ליצירה]
- [ליצירה] יפה עובר כאן הסתיו, והתחושה מצויירת טוב. תיאור זמן: "ש" צריך להיות "כש". ואולי כדאי לחשוב עוד קצת על הפיסוק - פיסוק אמור לסמן לנו מתי צריך לעשות הפסקה בקריאה ולקחת נשימה; פיסוק-יתר עושה לי היפר ונטילציה.. [ליצירה]
תגובות