מישהו שאל אותי פעם במה אני מאמינה. שיקרתי, כמובן, את התשובות הרגילות; אבל בארץ הזאת – הבכויה, הזוכרת – אי אפשר שלא להאמין.
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה לא משפט אחד, זה עולם שלם. . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה האמת, אך כדאי להתחיל להתאמן בלהאמין.. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה, הזוכרת. הבוכים, הזוכרים. [ליצירה]
- [ליצירה] זו מילה יפה, "בכויה", אבל אני לא מסכימה, לא חושבת שאת צודקת. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] כמה אפשר להכניס למשפט אחד. ותמשיכי להאמין ואני מקווה שעבורך יש משמעות למילה [ליצירה]
- [ליצירה] אני איתך. ממש נוכח פני ה'. [ליצירה]
- [ליצירה] להקטין את הכתב, קודם כל. זה כמעט בלתי-קריא. אין אפשרות לחרוז שתי מילים לא באותו טעם. מסתובב וקצב, למשל. [ליצירה]
- [ליצירה] קטן מדי, אם אפשר בבקשה להגדיל :) [ליצירה]
- [ליצירה] די. תפסיקו לזרוק בוץ אחד על השני. דיקלוש, לכתוב "מצטרפת למתעלמים..." קצת אבסורדי. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] ברוכה הבאה! (זה הכי חשוב...) אני מציעה לך לכתוב קודם כל את הטקסט בוורד, ואז לעשות העתק-הדבק, כדי שהפסיקים ושות' לא יצאו בתחילת השורה אלא במקום הנכון. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד, והעימוד טוב. שורה חמישית -יורדה, קפיצה רצינית כלפי מעלה במשלב וזה צורם. הייתי מציעה משהו פשוט יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] טרול. אנשים, די עם זה. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד הרעיון, אבל נראה לי משום מה לא גמור. קצר מדי, אולי. והניסוח הלירי-כביכול של המשפטים לא מוסיף אלא מסרבל; אפשר לכתוב את אותו דבר בסדר הנומרלי של דיבור. [ליצירה]
- [ליצירה] שורה שלישית מהסוף - מתלאת צ"ל מתמלאת, ביטנה צ"ל בטנה. 8 כדאי להפוך ל"שמיני". יופי של קטע. [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה הרבה יותר מדי סימני קריאה/שאלה. אלה קביים לטקסט, ויותר מזה - ריבוי כזה נותן תחושה שלא יכולת להעביר את המסר באמצעות המלים, אז שמת סימני קריאה איפה שאמורים להתרגש. מצטערת, אבל זה ממש לא עובד. [ליצירה]
תגובות