מישהו שאל אותי פעם במה אני מאמינה. שיקרתי, כמובן, את התשובות הרגילות; אבל בארץ הזאת – הבכויה, הזוכרת – אי אפשר שלא להאמין.
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה לא משפט אחד, זה עולם שלם. . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה האמת, אך כדאי להתחיל להתאמן בלהאמין.. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה, הזוכרת. הבוכים, הזוכרים. [ליצירה]
- [ליצירה] זו מילה יפה, "בכויה", אבל אני לא מסכימה, לא חושבת שאת צודקת. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] כמה אפשר להכניס למשפט אחד. ותמשיכי להאמין ואני מקווה שעבורך יש משמעות למילה [ליצירה]
- [ליצירה] אני איתך. ממש נוכח פני ה'. [ליצירה]
- [ליצירה] האין-פיסוק פה מעניק לזה מקצב מהפנט כמעט. בקריאה ראשונה [ושניה. ושלישית] מצא חן בעיני מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה הרבה יותר מדי סימני קריאה/שאלה. אלה קביים לטקסט, ויותר מזה - ריבוי כזה נותן תחושה שלא יכולת להעביר את המסר באמצעות המלים, אז שמת סימני קריאה איפה שאמורים להתרגש. מצטערת, אבל זה ממש לא עובד. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד... חחחחחח.. שחף, מתה עלייך. (בקרוב גילוי מצבה, נכון?) וזה ירכינו, לא ירקינו [ליצירה]
- [ליצירה] נמישה דילגת על מושג חשוב בספרות, שמשמעותו תקבולת. קחו לדוגמא את השורות הבאות: הארץ של שרון - איננה ארצי [1-2] הארץ של שרון - ארצי איננה [11-12] [ליצירה]
- [ליצירה] זה טוב זה מעולה, ועצוב... וכן, קצת לא הוגן [ליצירה]
- [ליצירה] עריכה... [ומהר] [ליצירה]
- [ליצירה] עמית יקר זה בהחלט לא מתאים לקישון, "פשוט עלוב"... אבל אני לא אחזור על זה כאן. [ליצירה]
- [ליצירה] תמי, מצא חן בעיני איך שכתוב. החרוזים אמנם לא מושלמים, אבל [ואני לא אומרת את זה כדי להתנשא. אם נתפס כך, מתנצלת מראש] הם בין הטובים שלך. הייתי מפנה אותך לאלתרמן ולנתן יונתן אם תרצי ללמוד חריזה ומשקל - או, פשוט, להלחין את השיר, כי זה נראה לי מאוד בסגנון. נהניתי לקרוא. [ליצירה]
- [ליצירה] הבנתי! אביטל, תודה P-: [ליצירה]
- [ליצירה] כן. אהבתי את הרעיון. מאוד. [ליצירה]
תגובות