מישהו שאל אותי פעם במה אני מאמינה. שיקרתי, כמובן, את התשובות הרגילות; אבל בארץ הזאת – הבכויה, הזוכרת – אי אפשר שלא להאמין.
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה לא משפט אחד, זה עולם שלם. . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה האמת, אך כדאי להתחיל להתאמן בלהאמין.. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה, הזוכרת. הבוכים, הזוכרים. [ליצירה]
- [ליצירה] זו מילה יפה, "בכויה", אבל אני לא מסכימה, לא חושבת שאת צודקת. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] כמה אפשר להכניס למשפט אחד. ותמשיכי להאמין ואני מקווה שעבורך יש משמעות למילה [ליצירה]
- [ליצירה] אני איתך. ממש נוכח פני ה'. [ליצירה]
- [ליצירה] זה טוב. יופי של רעיון, אהבתי מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יופי. תודה לאיילה שהביאתני עד הלום. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי. כתיבה, רעיון, הכל. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי איך שכתוב ואת הסיום, אבל קצת הפריע לי הפיסוק - יותר מדי נקודות, אני חושבת. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני. זה יפה [ליצירה]
- [ליצירה] ויתעצב כי אותו בזמן לא שמעתי - התחביר פה הפוך כדי להתאים לשאר, וזה נשמע דווקא מסורבל - וחבל על זה, כי בסך הכל הקריאה מהנה. מצא חן בעיני הרעיון. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט ונכון [ליצירה]
- [ליצירה] שורה שלישית - דהר, אני מניחה, צ"ל דבר. אני מציעה להוריד את החריזה או להשלים אותה, כי כמו שהיא כרגע - אלה לא חרוזים וזה מקשה על הקריאה. הבית השני חוזר על עצמו והמשלב משום מה צונח. בבית השלישי -דם ודם זה לא חרוז. וכדאי לשים לב גם למשקל. יש כאן סתירה - בבית צהראשון את כתובת 'נשבר', בית שני 'נוסעת'. האם יש כאן שני דוברים? [ליצירה]
- [ליצירה] נו, *חסרה [ליצירה]
- [ליצירה] לא יודעת. אין שום דבר רע בלא להיות סיפורת! זו פרוזה, אבל אני חושבת שהיא מתאימה יותר לקטע או למונולוג. [ליצירה]
תגובות