מישהו שאל אותי פעם במה אני מאמינה. שיקרתי, כמובן, את התשובות הרגילות; אבל בארץ הזאת – הבכויה, הזוכרת – אי אפשר שלא להאמין.
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה לא משפט אחד, זה עולם שלם. . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה האמת, אך כדאי להתחיל להתאמן בלהאמין.. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה, הזוכרת. הבוכים, הזוכרים. [ליצירה]
- [ליצירה] זו מילה יפה, "בכויה", אבל אני לא מסכימה, לא חושבת שאת צודקת. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] כמה אפשר להכניס למשפט אחד. ותמשיכי להאמין ואני מקווה שעבורך יש משמעות למילה [ליצירה]
- [ליצירה] אני איתך. ממש נוכח פני ה'. [ליצירה]
- [ליצירה] :) [ליצירה]
- [ליצירה] או, אבל לא הורגים אלופות, לא כל כך מהר... בדרך כלל הן מקבלות יחס סנטימנטלי וחיוכים גאים, אפילו כשהן כבר זקנות. [ליצירה]
- [ליצירה] [גם אני] [ליצירה]
- [ליצירה] יו-פי! [ליצירה]
- [ליצירה] זה טוב. אני יודעת שזו לא ביקורת בונה, אבל פשוט אהבתי... [ליצירה]
- [ליצירה] הפריע לי פתחה עיניים, יותר מקובל פקחה. השורה האחרונה מבהירה שוב את המסר, שעובר לדעתי טוב גם ככה - לא צריך לחזור ולהסביר. אהבתי את ה'אתה מזייף', זה טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] היום ראיתי שמדענים בארץ הכריזו על פיתוח גויאבות חסרות ריח. כתוב טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מה שראית זה לא היה כתב היד שלי........ [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא בטוחה בקשר למסיק, אבל נדמה לי שזה צריך להיות בפתח, לא צירה. לא הבנתי את הכמיהה לרכות הנתעב. חוסר החמלה למשורר הזקן נפלא בעיני, אבל מצד מי באה [יותר נכון, לא באה] הכמיהה? רכות הנתעב - לא ברור לי. והסוף יופי. מאוד. [ליצירה]
תגובות