מישהו שאל אותי פעם במה אני מאמינה. שיקרתי, כמובן, את התשובות הרגילות; אבל בארץ הזאת – הבכויה, הזוכרת – אי אפשר שלא להאמין.
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה לא משפט אחד, זה עולם שלם. . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה האמת, אך כדאי להתחיל להתאמן בלהאמין.. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה, הזוכרת. הבוכים, הזוכרים. [ליצירה]
- [ליצירה] זו מילה יפה, "בכויה", אבל אני לא מסכימה, לא חושבת שאת צודקת. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] כמה אפשר להכניס למשפט אחד. ותמשיכי להאמין ואני מקווה שעבורך יש משמעות למילה [ליצירה]
- [ליצירה] אני איתך. ממש נוכח פני ה'. [ליצירה]
- [ליצירה] בקריאה ראשונה, התרשמתי. טוב שהוספת כותרת. אני אחזור לזה :) [ליצירה]
- [ליצירה] עכורות בחתולים... אני אוהבת איך שאת משתמשת במילים. [ליצירה]
- [ליצירה] האמת פחות אהבתי מהאחרים שלך. (וזה שתי רגליים, לא שני) [ליצירה]
- [ליצירה] ביוגרפיה? אהבתי נורא. באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] לירון, לא רון P-: חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] היתה לי בעיה עם זה. צורת הכתיבה הרגישה לי כמו משהו בסגנון של 'אני אני והוא זה הוא' וכו', ואישית אני לא אוהבת את זה. זה הסברי, זה מגושם וזה לא נראה כמו שיר. אבל, כאמור, זו בעיה אישית שלי ולכן אני מקבלת את הלגיטימיות של הסגנון, למרות שמאוד לא נוח לי אתו. הגיוני אך לא יתגשם - מנותק מכל השאר. זה פשוט לא מתחבר. וכמו שהצגת את זה, לא הרגשתי שהבעיה של הדובר היא דווקא ההקשבה - כי הרי אמרת שמקשיבים לו; החסר שלו זו נחמה, לא הקשבה. [ליצירה]
- [ליצירה] געגוע. [ליצירה]
- [ליצירה] עמית יקר זה בהחלט לא מתאים לקישון, "פשוט עלוב"... אבל אני לא אחזור על זה כאן. [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב - איך אתה בכלל משווה? ותסלח לי, אבל כמה קשה בדיוק נפצעו שם? [ליצירה]
- [ליצירה] יש אפשרות לערוך את היצירה. פשוט תוסיף מרכאות במקומות הנכונים. [ליצירה]
תגובות