מישהו שאל אותי פעם במה אני מאמינה. שיקרתי, כמובן, את התשובות הרגילות; אבל בארץ הזאת – הבכויה, הזוכרת – אי אפשר שלא להאמין.
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה לא משפט אחד, זה עולם שלם. . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה האמת, אך כדאי להתחיל להתאמן בלהאמין.. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה, הזוכרת. הבוכים, הזוכרים. [ליצירה]
- [ליצירה] זו מילה יפה, "בכויה", אבל אני לא מסכימה, לא חושבת שאת צודקת. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] כמה אפשר להכניס למשפט אחד. ותמשיכי להאמין ואני מקווה שעבורך יש משמעות למילה [ליצירה]
- [ליצירה] אני איתך. ממש נוכח פני ה'. [ליצירה]
- [ליצירה] אמרתי פעם, ואומר שוב: זה פשוט נהדר. ותודה למעלים באוב... [ליצירה]
- [ליצירה] אתה גס רוח, אבל א זה גורם לך הנאה - וממתי צרפת סלאבית? [ליצירה]
- [ליצירה] החריזה מאוד, מאוד לא מדוייקת - ולמעשה אין כאן חריזה בכלל. לא מספיקה הברה מסיימת כדי שיווצר חרוז. אדמה פרנסה זה לא חרוז, מאושר ומחר גם כן, וכו'. לא הבנתי כל כך מה קורה - יש כאן דובר אחד? דיאלוג? מה שזה לא יהיה, כדאי להחליט ולהפוך את זה ליותר ברור. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד, כתוב יפה והרעיון יפה - אבל זו לא סיפורת, זה תיאור סיטואציה - אין קונפליקט, אין עלילה. מצא חן בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מאוד יפה. שניהם; אבל אני אהבתי יותר את הגרסה הראשונה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מאוד לא מסכימה עם זה. וע"ע הציטוט של קישון, בתגובה לתצוגת האסלות במוזיאון ישראל. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד. שים לב לחריזה - לא מספיקים הברה דומה וצליל סוגר זהה כדי ליצור חרוז; גזרים לא מתחרז עם דמים, וכן אהובה-חקוקה, פריחה-וורשה - מה גם שהחרזת כאן שתי מילים לא באותו טעם, וזה מאוד מאוד צורם. לא אהבתי את ה'אם יקומו אנשים רעים'. [ליצירה]
- [ליצירה] אווו... הארת את עיני, אי ספק. מה זה הררי אמירים? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את משחק המילים, ואת הרעיון בכלל :) אחלה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא סתם קובניים מוברחים. החמוסים הבריחו אותם. [ליצירה]
תגובות