יום רגיל ... קמתי התלבשתי הלכתי לבית הספר... אני זוכרת שבהפסקה השניה האח הקטן של ליאור בא אלינו ואמר: "המסדרונות שלכם מאוד גדולים אני הולך לאיבוד..."
אחר כך גם.. כל שאר היום היה כרגיל! הבהפסקה שלפני השיעור ה6 אני וגל תכננו להבריז... זה לא יוצא דופן ולא קשה כל כך היא הביאה את התיקים ואני הלכתי לפתוח את השער... אבל אז בדרך למטה הייתי חייבת לעבור במסדרון! לא ידעתי שהוא נמצא בצד השני
עברתי בלי חשש... ואז היינו חייבים לעבור אחד את השני... ראיתי אותו מרחוק.. לא יכלתי ללכת אחורה... או להסתובב... ואז שעברנו אחד ליד השניה... היינו מאוד קרובים... בדיוק חשבתי "המסדרונות בכלל לא גדולים... להפך" קיוויתי מאוד שהוא לא יגיד כלום, לא יגיב!
ואז שהיה נדמה לי שעברתי את זה בשלום.. שניה לאחר שהייתי מולו.. הוא כנראה עצר והסתובב.. הוא קרא לי... חשבתי "שיט" אין סיכוי שאני יצא מזה בזול...
עכשיו אני בבית... מרוצה מהחיים פי אלף ממה שהייתי בבוקר... ועדיין לא מעכלת את זה...
יומיים לפני זה אני גל מאיה ותום הלכנו לסרט... יומשישי.. הכל סבבה!
הוא בא עם החברים שלו.. אז הם הצטרפו אלינו אחר כך הלכנו למקדונלדס...
אחר כך בגלל שהוא גר ברחוב שלי הלכנו יחד... אני הוא וגל. גל יודעת מה אני מרגישה אליו אז היא מיהרה מאוד ולקחה מונית. אנחנו העדפנו ללכת ברגל. הייתי לחוצה מאוד.
אחר כך ישבנו סתם היה מאוד נדמה לי שהוא מתקרב אלי. אמרתי לו שאני שניה חוזרת והלכתי לפינה. התקשרתי לגל. אמרתי לה שאני חייבת שהיא תבוא. היא באה. הסברתי לה מה קורה. אני הלכתי הביתה וגל הלכה אליו... אני אמרתי לה להגיד לו שאני נוסעת לחבר שלי... שדרך אגב כבר שנתיים איתי...!

עכשיו נזכרתי שאני כועסת מאוד על גל.. אבל זה בזכותה בכלל...
היא שיקרה לי היא לא אמרה לו את זה היא אמרה לו שאני אוהבת אותו ומאוד לחוצה לידו... והוא הסביר לי את זה... שנפגשנו במסדרון... עכשיו אנחנו יוצאים לסרט!