הכי רעד

בתוכי

ברגע הזה

של פתיחה.

הכי בכי,

מתוכי

הכי בקשה של סליחה.

 

ותפתח את ספר הזיכרונות,

ותקים את כל מה שרציתי לשכוח.

ותעיר את מה שהצלחתי למחוק

את מה שסגרתי - לפתוח.

 

הכל כתוב.

הכל נזכר.

הכל חי וקיים ונמצא.

ומעל לכל-  הבושה.