כך, במשך שנים
היא מביטה מבעד לחלון,
אל האופק.
כל יום באותה השעה
כשהשמים מצטבעים בצבעים
המשרים על הנפש שלווה -
שקיעה.
סוסת אור
-
"הנני צריך רק לעמוד על ההקשבה העצמית, להאזין את סוד השיח של היצירה בחדרי חדריה. אשמע ותחי נפשי" (הראי"ה קוק זצ"ל)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים! קצר וקולע!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי.. :) אני מזדהה עם ההרגשה. באמת יש בשקיעה משהו משרה שלווה וכ"כ כ"כ נעים.. [ליצירה]
- [ליצירה] עוצמת עיניים שואפת אוויר ונושמת רגיעתה חלונה הפתוח חובק איתה רגע צפצוף ציפור מזכיר לה שיש תזוזה גם בשגרה משהו בה יודע שמחר אוליי תקמול וצבעיה יהפכו מאדמדם לאפור לאט לאט היא מתהלכת כוס התה כבר מוכנה מפית לבנה פורסת ומסיבה אל שולחנה [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי. יש כאן תיאור של מצב, שעובר די טוב - חוץ מ'מצטבעים', שלא כל כך השתייך לי ודי צרם. האמירה בסוף שקטה מדי, אני חושבת; והיא גם די מנותקת מהשורה הקודמת. בשורה השניה הפסיק לא כל כך שייך. צריך להיזהר עם הפסיקים; לפעמים אנחנו שמים פסיקים לפי קצב הקריאה שלנו ולא לפי החוקים, וזה די צורם. 'כך' בהתחלה לא כל כך התחבר. כך -זה 'כמו'. כמו מה? מצטערת אם אני נשמעת ביקורתית מדי--- אבל הצלחתי לראות את התמונה, וזה טוב :-) [ליצירה]
- [ליצירה] שיניתי את הכותרת מ" קרבה, חיבור" למה שעכשיו. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי... טוב מידי. ובקשר לסוף - על תדאגי, אחרי הירידות באות העליות. "כי נפלתי קמתי כי אשב בחושך ה' אור לי" [ליצירה]
- [ליצירה] זה אכן יפה, אבל... לא ממש תמיד זה טוב... בן אדם צריך להתמודד עם דברים. ולא תמיד "לזרוק" הכול על אחרים. נכון, אפשר לשתף וכו'.. אבל לא לתלות את הכול על אחרים.. [ליצירה]
- [ליצירה] הלוואי על כולנו... [ליצירה]
- [ליצירה] הפעם גם אני אהבתי :) [ליצירה]
- [ליצירה] זה טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה. ממש אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] סומכת עליך שאכן תצליחי. נכון, לפעמים הדרך קשה. אבל בסופו של דבר מצליחים לגשר על הפערים ולרפא את הפצעים. (הייתי משנה את זה לסיווג של מונולוג) [ליצירה]
- [ליצירה] זה באמת היה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט מ-ע-ו-ל-ה-! ממש ממש אבל ממש אהבתי! [ליצירה]
תגובות