אני חושב שהערפל אמיתי. אם כי זה עשן ולא ממש ערפל. זוית אחרת של צילום. כך זה לא היה נראה שם. אני זוכר את הקרגע הזה בו הילד עם החולצה הכתומה עלה על הכסא בגג...
קצת מצחיק אותי כל התגובות שלכם - וואו \הלב שלי הפסיק לפעום וכו, סליחה , באמת סליחה על הציניות והקרירות, זה כנראה תופעות לוואי משם, אבל זה נשמע כאילו הסתכלתם על ציור מעורר רושם ותו לא.
מזכיר לי את הדם בעיניים, את הנהרות שנשפכו.
מזכיר לי גם את השוטר השמן שצחק כמו טמבל. זה ששבר לך צלע וכמעט מעך לי את הראש. | - :
וכל זה, במדינת היהודים, לא עלינו.
עדיף ישמעאלים בכאפיות מאשר כאלה במדים ואלות, במגן דוד ובשבועה על ספר התנ"ך. אותו ספר בו אנו נשבענו.
תודה על השיתוף!
[ליצירה]
אני חושב שהערפל אמיתי. אם כי זה עשן ולא ממש ערפל. זוית אחרת של צילום. כך זה לא היה נראה שם. אני זוכר את הקרגע הזה בו הילד עם החולצה הכתומה עלה על הכסא בגג...
[ליצירה]
קצת מצחיק אותי כל התגובות שלכם - וואו \הלב שלי הפסיק לפעום וכו, סליחה , באמת סליחה על הציניות והקרירות, זה כנראה תופעות לוואי משם, אבל זה נשמע כאילו הסתכלתם על ציור מעורר רושם ותו לא.
[ליצירה]
אהבתי את אביעד. בעצם אני עדיין אוהב אותו... זה כל כך מוזר לדבר עליו בלשון עבר...
הכרתי אותו עוד כשהוא גר בחיספין, ולפני כמה ימים כשהיה השלושים ולמדנו משניות, קרו דברים גדולים.
זה היה באויר, הדברים הגדולים האלה.
"רגע, למה את חושבת שאת יותר קיימת ממני?"- זה כל כך אביעד..
תודה.
ואביעד, אביעד עדיין כאן והוא תמיד יהיה איתנו.
[ליצירה]
אויש, זה כל כך נכון.
עבודה נהדרת... לא יאמן כמה הוא מלא בניגודים והיפוכים. כל כך מוכר, כל כך זר. איזה יופי של שיר!
[ליצירה]
[ליצירה]
נחמד.
אהבתי את המבנה המקורי של החריזה, את הניסוח פחות. למרות שלקחת משהו רחוק והפכת לאישי והצלחת בזה, הניסוח לא אחיד, השפה לא ממש בטוחה איפה היא. יש כמה ביטויים יפים מאד, ורואים הרבה מחשבה. יש גם חרוזים אמצעיים שמשלימים זה את זה, מאד יפה.
אולי התרגלתי לקבל ממך ענקים.
(רק אוסיף שאני יותר מעדיף את השירים שבהם את לא שבויה בחרוזים).
תגובות