אני חושב שהערפל אמיתי. אם כי זה עשן ולא ממש ערפל. זוית אחרת של צילום. כך זה לא היה נראה שם. אני זוכר את הקרגע הזה בו הילד עם החולצה הכתומה עלה על הכסא בגג...
קצת מצחיק אותי כל התגובות שלכם - וואו \הלב שלי הפסיק לפעום וכו, סליחה , באמת סליחה על הציניות והקרירות, זה כנראה תופעות לוואי משם, אבל זה נשמע כאילו הסתכלתם על ציור מעורר רושם ותו לא.
מזכיר לי את הדם בעיניים, את הנהרות שנשפכו.
מזכיר לי גם את השוטר השמן שצחק כמו טמבל. זה ששבר לך צלע וכמעט מעך לי את הראש. | - :
וכל זה, במדינת היהודים, לא עלינו.
עדיף ישמעאלים בכאפיות מאשר כאלה במדים ואלות, במגן דוד ובשבועה על ספר התנ"ך. אותו ספר בו אנו נשבענו.
תודה על השיתוף!
[ליצירה]
אני חושב שהערפל אמיתי. אם כי זה עשן ולא ממש ערפל. זוית אחרת של צילום. כך זה לא היה נראה שם. אני זוכר את הקרגע הזה בו הילד עם החולצה הכתומה עלה על הכסא בגג...
[ליצירה]
קצת מצחיק אותי כל התגובות שלכם - וואו \הלב שלי הפסיק לפעום וכו, סליחה , באמת סליחה על הציניות והקרירות, זה כנראה תופעות לוואי משם, אבל זה נשמע כאילו הסתכלתם על ציור מעורר רושם ותו לא.
[ליצירה]
איזה שיר נהדר. יש בו הרבה נגיעות עמוקות, אבל אין קפיצה למים, וזה נראה כאילו יש לך את הפוטנציאל.
בכל מקרה, אהבתי מאד. את התמימות - "אמא אמרה שהם ילדים רעים", ומצד שני את הרצון המודגש בסוף להרגיש קצת כמוהם. זה משהו אוניברסלי כנראה...
חג שמח.
[ליצירה]
יצא לי משהו.
אחרי שאת מנתקת את השיחה
אני תמיד משאיר
את האפרכסת על אוזני
עוד דקה
בגעגוע לא ברור
לא רוצה להתנתק ממך
וכעבור דקה
רק הצלילים
שחוזרים על עצמם בטיעון מוצדק
משכנעים אותי
להניח אותך על הכן.
תגובות