אני חושב שהערפל אמיתי. אם כי זה עשן ולא ממש ערפל. זוית אחרת של צילום. כך זה לא היה נראה שם. אני זוכר את הקרגע הזה בו הילד עם החולצה הכתומה עלה על הכסא בגג...
קצת מצחיק אותי כל התגובות שלכם - וואו \הלב שלי הפסיק לפעום וכו, סליחה , באמת סליחה על הציניות והקרירות, זה כנראה תופעות לוואי משם, אבל זה נשמע כאילו הסתכלתם על ציור מעורר רושם ותו לא.
מזכיר לי את הדם בעיניים, את הנהרות שנשפכו.
מזכיר לי גם את השוטר השמן שצחק כמו טמבל. זה ששבר לך צלע וכמעט מעך לי את הראש. | - :
וכל זה, במדינת היהודים, לא עלינו.
עדיף ישמעאלים בכאפיות מאשר כאלה במדים ואלות, במגן דוד ובשבועה על ספר התנ"ך. אותו ספר בו אנו נשבענו.
תודה על השיתוף!
[ליצירה]
אני חושב שהערפל אמיתי. אם כי זה עשן ולא ממש ערפל. זוית אחרת של צילום. כך זה לא היה נראה שם. אני זוכר את הקרגע הזה בו הילד עם החולצה הכתומה עלה על הכסא בגג...
[ליצירה]
קצת מצחיק אותי כל התגובות שלכם - וואו \הלב שלי הפסיק לפעום וכו, סליחה , באמת סליחה על הציניות והקרירות, זה כנראה תופעות לוואי משם, אבל זה נשמע כאילו הסתכלתם על ציור מעורר רושם ותו לא.
[ליצירה]
קטע מעולה, מויש צודק. ומרשימה הכניסה לראש כזה.
וגם התגובות של ילד במקום.
אני אנסה להסביר מה מפריע לי, אולי מ'בפנים' זה ישמע טיפה אחרת.
המעבר בין מצבי הרוח שלו מהיר מדי, זה לא עובד ככה. אם זה משבר שהוא קצת יותר מדיכאון חולף, לוקח זמן (כמה סדרים מינימום) לצאת ממנו. אז יש כאלה שלומדים, וזה נשכח, או שהראש שלהם נובל על הגמרא. ויש כאלה שמנגנים בחדר. לא יודע אם ניסית לתאר דבר כזה, בעצם.
באמת קטע שאין לי כל כך מילים לתאר את ההרגשה המזדהה הזו שבוקעת.
[ליצירה]
[ליצירה]
וגם,
הנקודה המיוחדת של כל אחד היא גם נקודת הראייה המיוחדת שלו, וככה בסוף כולם שמחים ומאושרים, כי כל יצירה חוזרת נראית על ידי אחר אחרת.
עומר, מספר סיפורים.
[ליצירה]
וואו, מדהים. כמה עצבות, כמה בדידות מובעת פה...
אהבתי מאד את העינין שהבובה מוחזקת על ידי בובה אחרת,. ויופי של צללים, ממש כל אחד במקום.
לאהודות.
תודה, נהניתי מאד.
תגובות