כנראה שזה היה

הבוקר הגרוע ביותר

בחיי.

 

הייתי מוקף באנשים

לבושים כל כך

יפה

נכנעים

בכיסאות

נוחים

להחריד

עד ששקלתי לקרוע חולצה

אבל, אני מניח

שהן יקרות

למדי.

 

 

עצבות חמימה:

כדור נגד דיכאון

קהל שיקרא את השירים

שלבסוף

תתיישב בשבילך

אך

תכתוב להם.

 

זמן רב מדי

למעט מדי

זמן.

 

 

 

 


השלמה


זמן מסוים

בתפילת שמונה עשרה

אני רק

חופן את הרגע

ואין לי אף שאלה.

 

 


 

ידע אינו הבנה.

צלילים ומילים.

להתעורר פירושו

להירדם בעודך ער

ולהגשים את חלומך.

משוררים כותבי שירה

על ליבם הפועם חינם.

ואולי אבנה לי אשליה

בארגז החול בחוף.

אני לא מבין אם

להזדקן או להצטער.

וכל הבושה תישאר

כאן בשיר.

 

 

 


אם יהיה זה רצונך


לא אכתוב עוד לעולם


ואפסיק להשתכר


ולהדפיס


ולהרגיש ניכר


אלך לישון


מוקדם וחסר רעיונות

 

אבל,

לא אוכל להפסיק

את הדקירות והדיגדוגים

ולא אוכל

להפסיק לזכור ולשכוח

את הדבר שכולם מסתכלים בו

אבל איש

אינו אומר.

 

 

 

 

אחרי אישה-

יאוש

אין שום בעולם

שום דבר ששווה לבכות בגללו

גם הבצל

נגמר.

לחתוך בבצל החי

זה עוד משחק מילים

דפוק.

אני קורא את קארבר

פיטרו אותו מעבודה של ילדים

בגלל שגנב עוגיות.

ואני מלא בקנאה

אני עוד

צעיר.

 

 

 

 

כמה טוב לחיות את החיים

זה נהדר, להביט בשמש

בשקיעה ובזריחה.

פעם סיפרו לי

שאני השמש

ומעניין אותי לראות

מי מביט בי

ולמה לעזאזל

הוא ישן עד מאוחר.


 

 

 

 

שלום

כאן החוב שלא שולם

הביצה שלא פקעה

המלחמה

הקרה?

 

אני רעב רק

לחביתה.

 

 

 

 

אני כותב שירים

בשביל הפסיכולוג שלי מעניין

מה זה אומר.

אני מתפחלץ

מתפכסלג

 

אם היינו צבעים

הייתי דיו שחור

ומים.

 

 

 

 

זה זמן קסם הכתיבה

אז למה הבדידות

לא נעלמת?

 

 

 

המעלה הטובה ביותר

שלך היא

העיוורון.

חרש מגשש במרחב הצלילים

נדרס שוב ושוב תחת גלגלי מכוניות צופרות

ושוב.

את כל כך יפה.

 


 

 

 

צמר גפן מתוק

צורב בבשרי

צלצלי כבר

בפעמון תבעטי בו

(כף רגלך כל כך מטופחת)

הוציאי אותי מהשיעור

הנהדר הזה.

 

 

 

 

רגעי השקט האלה

כמו ספריה מקיפה את המילים המעטות כל כך

ומישהו בדמות ספרנית

מראה לנו דרך.

 

 

 

 

על הדלת הארוכה ביותר

בשביל היוצא

מהשיגעון

כתוב:

להיות

או לא להיות

באמת שאלה טובה

רק,

לא עכשיו.