[ליצירה]
גם אז, גם היום פה פעור.
מסתורי, יפה, מושך, מעניין.
יפיפה!
תודה לך.
[ליצירה]
[ליצירה]
בפעם הבאה שתגיד שאתה חובבן אני אתלה אותך על עץ סקוויה עם טיטול משומש בפה.
לך תעשה עם זה משהו, בנאדם!
אתה מצייר מדהים. נהניתי לראות גם את המקור.
תודה!
[ליצירה]
אני לא יודע אם את עוד פה,
אבל השפה הזו יפה,
וכל הקטע,
חתוך
במקומות הנכונים. בפשט, נראה כאחד שנכתב בחופזה. אחרי הסרת הרובד של הציניות יש פה דברים מרירים וקשים (ובכל זאת זה חצי מטורף חצי מצחיק :).
[ליצירה]
היהודים הם לא הגזע הנבחר, הם העם הנבחר. ועל ידי מי נבחרו?
הקריאה הזו של ניטשה כל כך חסרת ביסוס ובגרות, ומלאה סתירות.
אתה לא העולם. אם אלוקים "מת" בתוכך, אל תרסס על הקיר שאין מוסר והכל מותר.
[ליצירה]
מקסים!
נותן הרגשה שמצליחה להכנס לתמימות ולהרגיש
רק לרגע ילד עם סבא, שעדיין חולם..
הקטע שבו דווקא הילד יותר ריאלי מהאיש הבוגר יותר,
והאחרון יותר חולמני- עשה לי די טוב... תודה.
[ליצירה]
נגעת בנקודה מאד אמיתית. פעם התייאשתי, והבנתי מהר מאד שיש כזה טוהר. אנחנו פשוט מכוסים בכל כך הרבה כיסויים שקריים וכבדים, שנעשים מכבידים ושחוקים יותר עם הזמן.
שיר ממש טוב יחסית לגילך, כל הכבוד. אני עוד יחזור לקרוא אותך, בהצלחה.
[ליצירה]
איך הגבתי ל-'אונס' כביכול, תגובה בפרצוף גועלי
ואיך לעגנותן של נשות הכפר הגלובלי שלי
צוחקות ועושות בנו ניסויים
משטות בנואחרי הנישואים
מדמות נפשנו לבריה חזקה
משתפות באסון שלא קרה
נפש הגבר כחוט השערה
באמצע סערה
קשור על סירה
מנייר.
[ליצירה]
כמה מילים בודדות לא היו לי מובנות כל כך(פרוסטציקלינים?), אבל זה נחמד לתאר תהליך רפואי וקר כזה באופן שנותן נופך אחר לניתוחים ולכל האינפוזיות למיניהן.
הדימויים יפים בעיניי. מי כתב?
תגובות