[ליצירה]
גם אז, גם היום פה פעור.
מסתורי, יפה, מושך, מעניין.
יפיפה!
תודה לך.
[ליצירה]
[ליצירה]
בפעם הבאה שתגיד שאתה חובבן אני אתלה אותך על עץ סקוויה עם טיטול משומש בפה.
לך תעשה עם זה משהו, בנאדם!
אתה מצייר מדהים. נהניתי לראות גם את המקור.
תודה!
[ליצירה]
עכשיו השיר אחר.
נכנסה בי מין עצבות שאינה מרפה ממני. [...] נדמה לי, שכולנו יצאנו פצועים, שונים, רגישים יותר, "איכפתיים" יותר, והרבה יותר זקנים. [...] איני יודע אם הרגשה זו היא כאותה שבאה מחמת הגיל. אך זוהי זקנה, בכל אופן - זקנה מיוחדת של צעירים." (יוני נתניהו, לאחר מלחמת ששת הימים).
הרגשת הטיפשות, הזיוף, נוכחת מאד. האשמה עצמית. מלא סתירות מכוונות וכואבות.
'כשאפול לא יהיה מי שירים אותי'. קשה לשירים להרים. אבל מי שיודע לכתוב ככה, אז
תגובות