א.

הַיֵּאוּשׁ כָּאן, בְּצֵל עֲנָק

עוֹרֵב לָנוּ, דַחְלִילִים

לְרַגְלָיו נֵר, אֵשׁ חָזָק

שׂוֹרֵף עֹל, בְּדִידוּת, מִלִּים.

 ב.

וכשאין עוֹד לֶאָן לָלֶכֶת

כּוֹס יָגוֹן תַּעֲזֹר לֶהַגִּיעַ

לְאִבּוּד, לְבִּדּוּד, לְמַסְּקָנָה מֶפָרֶכֵת -

יַּיִן לֹא יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעַ.

ג.

קְרַעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים

מילותיך סוֹדְקוֹת בִּי אוֹת-קָיִן

לִפְנֵי רָב חִידוֹת וחסדים,

כּוֹרֵךְ הֶבֶל טבורי באָין.

ד.

לכתוב שיר ראוי

זה לא עסק פשוט.

כמו להיות שבוי;

לחכות לבוקר,

ולמות.