בית הכנסת
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תמונה הבאה... תרכיבי משקפיים. קצת קשה לראות ככה מה רואים משם [ליצירה]
- [ליצירה] אה, א. הרעיון מעולה. ב. אני, אישית, נזקקתי לתגובות בשביל להבין מה. ג. זה רעיון מעולה לפרויקט: כל אחת תצלם את בית הכנסת שלה מ'הצד השני'. זה יכול לצאת ממש מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי מעט יותר פוקוס, אבל ששומר על הטשטוש היה מוסיף. כי ככה אפשר לקחת כל קשקוש-טושטש והוא יבטה משהו. פה זה בכלל לא קשקוש (לא קרוב לזה בכלל) [ליצירה]
- [ליצירה] ערוגה, אני לא מסכימה איתך. אני חושבת שיש בתמונה הזו אמירה, ולכן פרסמתי אותה. זו הסיבה שקראתי לה בית כנסת ולא שוק או סלון, כי בתור שוק או סלון באמת אין בה משמעות. ולא הבנתי מה אמרת בקשר לפוקוס - אם היה פוקוס היא לא היתה טובה, ובלי פוקוס היא לא מצדיקה את עצמה. מה יותר גרוע? [ליצירה]
- [ליצירה] ערוגה- חלק בלתי נפרד מהתמונה זה השם שלה. כל הרעיון זה שאם היא היתה קוראת לזה סלון זה היה סלון. אבל היא החליטה לקרוא לזה 'בית כנסת' וזה חלק מהייחוד של היצירה. זה מוסיף לה משהו. קחי לדוגמא את הסידרה של סתיו- היא יכלה לקרוא לה 'משפך', 'ברז של אמבטיה', וכל שאר הדברים שמצולמים, אבל בשם שהיא נתנה לזה היא בעצם הכפילה את הערך של היצירה. אותו דבר כאן. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא סובלת וילונות תחרה. התמונה הזו מעולה, לדעתי. רק חבל שאין מספיק מיקוד בוילון. זה דווקא יפה שהשאר מטושטש, גם האור על רהיטי העץ טוב בעיני. חסר פה מיקוד, חסרה פה בהירות לגבי הוילון הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] אז ככה זה נראה מהצד השני? [ליצירה]
- [ליצירה] וואו וואו וואו!!!!! ממש ממש אהבתי.. זכרונות מבית אבא. אם הבד הרקום בצד שמאל היה קצת יותר חד ומואר זה היה אפילו יותר טוב אבל עדיין אהבתי ממש! [ליצירה]
- [ליצירה] בניגוד לקודמי, אני לא חושבת שאם היה פוקוס התמונה הייתה יותר טובה, אני חושבת שבלי פוקוס התמונה לא ברורה מספיק ולא מצדיקה את עצמה. באותה מידה יכולת לקרוא לזה "סלון" "בית חולים" או "שוק". וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] התקבלת לאחוות-הלא-מסתדרים-עם-הפוקוס. כן, גם אני סובלת מאותה בעיה. (אלא אם כן הטשטוש מכוון, אבל אם כן לא ברור לי מה ניסית להשיג.) בנוסף , החיתוך די צורם לעין. ועדיין נדמה לי שעם קצת יותר השקעה בפוקוס היה מתקבל צילום צבעוני וכיפי. [ליצירה]
- [ליצירה] בוא'נה, עשית הסטוריה. במכה אחת הסכמתי גם עם דב וגם עם שי, וזה ממש לא קורה הרבה.. לא מתיימרת שהבנתי הכל, אבל מה שכן- גרם לי געגועים לספריות ישנות וחשק לארוחה בתמול-שלשום.. הבית האחד-לפני-אחרון - נהדר. אבל בבית האחרון לגמרי הלכתי לאיבוד. ): [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין ומעורר מחשבה.. [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית: הכתיבה שלך מעניינת מאד, מושכת אותי לנסות לרדת לעומק כוונותיך. נדמה לי שיש לך טעויות ניקוד, שמשנות את המשמעות, האם אני צודקת? ("רוחות שבורות","שלוות צעירות") אהבתי מאד מאד את הפתיחה - המצפן השבור ונצנוצי הכמיהה. אחר כך הרגשתי שהשיר מאבד את הכיוון... קשה לי למצוא קשר שמאחד את כל הבתים לכדי שיר אחד. יש כאן מצד אחד את תיאור הכאב שבעולם, ומהצד השני את הדוברת, שמתוארת כדמות מנחמת, כמעט מיתית. אולם היחס בין החלקים מרגיש שבור. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה נהדרת. המון הבעה. זה גרם לי להסתקרן על מה הוא מסתכל. [מישהו פה הזכיר בזמן האחרון "תמונה של חייל"?... (ע"ע הרמוניה..)] איזה מין פילם זה? (כל התמונה נראית על הסקאלה של ירוק-לבן אבל לא ידוע לי שיש כזה דבר..) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. העלה לי אסוסיאציה משום מה לאיזשהו רעיון בחסידות. שכשהלב, הרוחני, רוצה לשמוח באמת מתוך תחושת דבקות בה', הגוף מלגלג עליו. וזו הסיבה שהחסידים אוכלים ושותים, כדי לשמח את הגוף ושישתוק ויתן ללב לשמוח. שנזכה לשמחה אמיתית.. [ליצירה]
- [ליצירה] ???? למה באמת? אולי כי יש לך דמיון פורה יתר על המידה. בעצם, עכשיו שאמרת פתאום אני שמה לב שזה באמת מזכיר ג'ירפה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה לכם על התגובות ועל הדברים המחכימים. שימחתם בקריאתכם, במחמאות ובביקורת, לקחתי אותה לתשומת לבי. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] וגם את זה אהבתי, והזדהיתי. במיוחד עם הסוף. אני אוהבת את האופטימיות שלא מדחיקה ומכחישה, אלא ממשיכה למרות הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] צודק. [ליצירה]
תגובות