בית הכנסת
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תמונה הבאה... תרכיבי משקפיים. קצת קשה לראות ככה מה רואים משם [ליצירה]
- [ליצירה] אה, א. הרעיון מעולה. ב. אני, אישית, נזקקתי לתגובות בשביל להבין מה. ג. זה רעיון מעולה לפרויקט: כל אחת תצלם את בית הכנסת שלה מ'הצד השני'. זה יכול לצאת ממש מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי מעט יותר פוקוס, אבל ששומר על הטשטוש היה מוסיף. כי ככה אפשר לקחת כל קשקוש-טושטש והוא יבטה משהו. פה זה בכלל לא קשקוש (לא קרוב לזה בכלל) [ליצירה]
- [ליצירה] ערוגה, אני לא מסכימה איתך. אני חושבת שיש בתמונה הזו אמירה, ולכן פרסמתי אותה. זו הסיבה שקראתי לה בית כנסת ולא שוק או סלון, כי בתור שוק או סלון באמת אין בה משמעות. ולא הבנתי מה אמרת בקשר לפוקוס - אם היה פוקוס היא לא היתה טובה, ובלי פוקוס היא לא מצדיקה את עצמה. מה יותר גרוע? [ליצירה]
- [ליצירה] ערוגה- חלק בלתי נפרד מהתמונה זה השם שלה. כל הרעיון זה שאם היא היתה קוראת לזה סלון זה היה סלון. אבל היא החליטה לקרוא לזה 'בית כנסת' וזה חלק מהייחוד של היצירה. זה מוסיף לה משהו. קחי לדוגמא את הסידרה של סתיו- היא יכלה לקרוא לה 'משפך', 'ברז של אמבטיה', וכל שאר הדברים שמצולמים, אבל בשם שהיא נתנה לזה היא בעצם הכפילה את הערך של היצירה. אותו דבר כאן. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא סובלת וילונות תחרה. התמונה הזו מעולה, לדעתי. רק חבל שאין מספיק מיקוד בוילון. זה דווקא יפה שהשאר מטושטש, גם האור על רהיטי העץ טוב בעיני. חסר פה מיקוד, חסרה פה בהירות לגבי הוילון הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] אז ככה זה נראה מהצד השני? [ליצירה]
- [ליצירה] וואו וואו וואו!!!!! ממש ממש אהבתי.. זכרונות מבית אבא. אם הבד הרקום בצד שמאל היה קצת יותר חד ומואר זה היה אפילו יותר טוב אבל עדיין אהבתי ממש! [ליצירה]
- [ליצירה] בניגוד לקודמי, אני לא חושבת שאם היה פוקוס התמונה הייתה יותר טובה, אני חושבת שבלי פוקוס התמונה לא ברורה מספיק ולא מצדיקה את עצמה. באותה מידה יכולת לקרוא לזה "סלון" "בית חולים" או "שוק". וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] ברוכה הבאה! השיר שלך מיוחד ויפה מאד בעיני. שיר שמצליח להישאר פשוט בלי להיות פשטני, ושזור בערגה עדינה. מקסים. רק את השורה "מלך, אתה מאושר?" לא כל כך הרגשתי מתחברת לשיר. (היא גם עומדת בסתירה מסוימת לשורה החוזרת והמדגישה:"אשריך", וגם לאוירה הכללית בשיר.) כמו כן - הייתי ממליצה לעבור על העימוד. נדמה לי שישנם כמה רווחים מיותרים בין שורות. אני שמחה מאד בבואך! [ליצירה]
- [ליצירה] עוד קצת וזה היה הייקו. [ליצירה]
- [ליצירה] עדיין מסרבת לקבל. אפשר שהמחלוקת ביננו היא סמנטית בלבד, שהרי גם אתה כתבת שאהרן הוא אדם גדול שטעה. המשמעות של המשפט הזה היא שונה לחלוטין (וקבילה הרבה יותר) מהניסוח המקומם של היצירה שלעיל, בה העמדת את אהרון ב ה ג ד ר ה של "איש העושה אלוהים". כביכול זהו מעמדו של אהרן הכהן חלילה. מקווה שהבהרתי את עצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] משה - חשבתי שאתה מכיר את אופן התגובות שלי מספיק בכדי לדעת שבשום אופן אין כאן כוונה לפגוע, להעליב, או להתנצח ח"ו. בסה"כ הפנינו את תשומת לבך לטעויות הקלדה, שחבל שיהיו. בדרך כלל עדיף לעבור על השיר לפני השליחה ולהגיה. על אילו משחקים אתה מדבר? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה פשוט מדהיםכה. הרעיון, הצורה, סגנון הכתיבה.. שבית את לבי. [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי שעברתי בשקיקה על כל יצירותייך, עצרתי לנשום ולהגיב. מדהים. את זו אהבתי במיוחד, המאמץ של האדם לקרוע את עצמו מן האדמה ומשורשיו - זה נכון בכל כך הרבה תחומים של החיים. [ליצירה]
- [ליצירה] ושכחתי גם להגיד שאני אוהבת את השפה למרות התנודות במשלב (אני מניחה שזה קורה, כשאתה מסתכל אחורה על הילדות וחושב במילים של גדול אבל זוכר גם איך חשבת כשהיית קטן, אז אולי דווקא בגללם) ואת הדמויות של ההורים, שהן אמינות באופן נדיר. קצת הפריעו לי הדמויות הסטריאוטיפיות של המורה המושלמת והאחות המעצבנת, אבל אולי זו גם נגזרת של חשיבה של ילד קטן... [ליצירה]
- [ליצירה] אני מבינה שהמרווחים שנראים לא במקום הם כדי להוסיף לאוירה של "שירה כאוטית". לטעמי זה לא עבר. וחוץ מזה - כתיבה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] זהו יוסף המחפש את אחיו. אהובה - כיון שנראה שיש כאן בעיה עם הכותרות, נשמח אם תוסיפי הסבר בגוף היצירות המקסימות שלך. אני שמחה מאד לראותך כאן! ~ניצן~ [ליצירה]
- [ליצירה] אם כבר שאלת - אני מאמינה שכך זה גם אצל האדם. כל נפילה נועדה לרומם למקום גבוה יותר. אבל בהייקו הזה לא כיוונתי דווקא לכך. בהייקו בדרך כל מתוארת תמונת נוף שיש בה מן ההקבלה לנפש האדם. השיר (המוקדש לאפרת - בחורה מוכשרת מאד שכותבת הרבה בתחום ההייקו) מבקש להימנע מההקבלה אלא לדבר ישירות על האדם. (לפעמים הדימוי בשיר הוא כל כך נוקב וחד שהוא מכאיב יותר מאשר מילים פשוטות) ובאותה נשימה, המילים "נשיר עלינו" מהוות גם מטאפורה לאדם כעץ. (כשכתבתי חשבתי דווקא על העצב שמשיב הסתו, אבל לא אני אהיה זו שתאמר לא להסתכלות אופטימית וחיובית) [ליצירה]
תגובות