אחרי שעברתי בשקיקה על כל יצירותייך, עצרתי לנשום ולהגיב. מדהים.
את זו אהבתי במיוחד, המאמץ של האדם לקרוע את עצמו מן האדמה ומשורשיו - זה נכון בכל כך הרבה תחומים של החיים.
האדם כל כך קשור לאדמה, כל כך מחובר לשורשים.
וקשה לעקור את השורשים, קשה. כואב.
עם זאת הוא צריך ללכת. על האדם להתקדם, אדם לא יכול להשאר נעוץ במקום אחד, גם אם זה נחמד. אדם הוא יצור מהלך "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה"
עם הכאב האדם מכריח את עצמו לעקור את השורשים כדי שיוכל להתקדם, להתפתח.
מסר חשוב.
ציור יפה.
הראש והשמש עשויים טוב. החיפוף בידיים קפץ לי לעיניים..אני צריך להתרגל לראות את הטוב, נראה לי. הרעיונות שלך פשוט גדולים. לא הבנתי מה הקשר לכל מה שמסביב, אבל יכול להיות שזה לא קשור, סתם יפה.
[ליצירה]
אחרי שעברתי בשקיקה על כל יצירותייך, עצרתי לנשום ולהגיב. מדהים.
את זו אהבתי במיוחד, המאמץ של האדם לקרוע את עצמו מן האדמה ומשורשיו - זה נכון בכל כך הרבה תחומים של החיים.
[ליצירה]
רעיון נהדר
האדם כל כך קשור לאדמה, כל כך מחובר לשורשים.
וקשה לעקור את השורשים, קשה. כואב.
עם זאת הוא צריך ללכת. על האדם להתקדם, אדם לא יכול להשאר נעוץ במקום אחד, גם אם זה נחמד. אדם הוא יצור מהלך "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה"
עם הכאב האדם מכריח את עצמו לעקור את השורשים כדי שיוכל להתקדם, להתפתח.
מסר חשוב.
ציור יפה.
[ליצירה]
כי האדם הוא עץ השדה..
הראש והשמש עשויים טוב. החיפוף בידיים קפץ לי לעיניים..אני צריך להתרגל לראות את הטוב, נראה לי. הרעיונות שלך פשוט גדולים. לא הבנתי מה הקשר לכל מה שמסביב, אבל יכול להיות שזה לא קשור, סתם יפה.
[ליצירה]
נחמד מאוד - חבל שהסריקה הבהירה את כל הציור יותר מידי. ככל שמוסיפים יותר צלליות וצבע למרקמים השונים, זה נראה יותר מציאותי - ככה זה פחות מבליט את הקווי מתאר . אבל סתם ככה - גם אני מתעצלת לעשות אותם... : P
[ליצירה]
מעולה! גם אני פעם הייתי מציירת קומיקס על פרשת השבוע... הכי כיף! אחלה רעיון - רואים ביטחון בקוים שלך. ממש מקצועיות.
תודה!
נ.ב.: גם אתה נתקע כשהפרשות מתחילות לחזור על עצמן?
[ליצירה]
הרעיון נולד מתוך איזושהי "אלת הצדק" מיטולוגית, לא זוכרת איזו או מאיפה בכלל, אבל מצא חן בעיניי כל הרעיון העיוורון\ראייה - היחס לצדק שהיא הייתה אמורה להביא לעולם. לדעתי זה ביטא יפה את ההרגשת החוסר אונים מול אלים עוורים, שלא רואים את מצוקתם בדרך שלהם... בקיצור, משהו בסיגנון "ניסתרות הן דרכי האל" בנוסח פגאני.
שבוע טוב!
[ליצירה]
אכן - "הייתי תוחם את הארץ הזאת, בקרני מוות..." זה המשפט הכי חזק של השיר, למרות הסיום החטוף, המנסה לגנוב את ההצגה. רעיון השיר והדרך ביצוע מאוד מוצליחם. משאיר תחושה חמצמצה... למה רק אחרי תיחום בקרני מוות יהיו דמעות הנופלים כחיוכים? הרעיון יפה, אבל עצוב כל כך. אני מעדיפה לחשוב ש"הם" מחייכים ומחכים לנו, בזמן שאנחנו עוד כאן, מתגעגעים חסרי ברירה ובוכים.
תודה.
[ליצירה]
היי. באמת שלא התכוונתי לצחוק על דתיים, ככה שהייתי מופתעת כשקראתי שזו הייתה התחושה, פשוט הבי"ס שלי באמת היה גורם לתחושות "אנטי", וזו הייתה הדרך שמצאתי לצחוק גם על זה..
תודה!
מי בלאש.
תגובות