הנוף חלומי ומוזר, שקיעה וכוכבים, דשא על החוף, השיער נע ברוח והעשבים עומדים, צל רחב וקצר.
מצא חן בעיני המבט אל האופק והשתיל, עם הגב לגדם העץ - תקווה לעתיד תחת צל פגעי העבר המאיימים לחזור.
'סקיצה לעקירה' - יצירה שעוד תתפרסם, או שהשתיל הוא הכנה לעקירה?
תודה
השתיל כסימבול לעקירה העירום כהשארות ללא כלום,
כד המים הוא בה לשמור על השתיל כביכול, אבל
למעשה הוא מרמז על הדברים שהעקורים לקחו עימם
על מנת לאפשר חיים בהמשך החשוב ביותר כאן המבט
המופנה אל הים או הבתים שבאופק ברמז חזק:
עוד נחזור.
כל קו דיבר אל לבי לכן זו יצירה גם ולא גמורה.
אהבתי וחשתי את כאבך דרך הציור.
תודה:
חיים
זו רק סקיצה, כי באוטובוס הביתה קשה להרחיב בפרטים ודיוקים. וכתמיד, אחרי שראיתי את הרעיון בדף, התעצלתי להמשיך...
היא אומנם חסרת יכולות (ובגדים : )), עם עבר של גדיעה ועקירה, אבל השמש שוקעת על הימים הכואבים האלה, והיא מוכנה להמשיך... קצת נזכרתי בשלט הגדול "תיכף נשוב" באחד הצמתים של הגוש, שבוע לפני ההתנתקות...
(הקרמבואים על ההר נשארו חסרי תגובות : ( ...) איפה המתנחלים שמכירים את האזור?
[ליצירה]
הנוף חלומי ומוזר, שקיעה וכוכבים, דשא על החוף, השיער נע ברוח והעשבים עומדים, צל רחב וקצר.
מצא חן בעיני המבט אל האופק והשתיל, עם הגב לגדם העץ - תקווה לעתיד תחת צל פגעי העבר המאיימים לחזור.
'סקיצה לעקירה' - יצירה שעוד תתפרסם, או שהשתיל הוא הכנה לעקירה?
תודה
[ליצירה]
השתיל כסימבול לעקירה העירום כהשארות ללא כלום,
כד המים הוא בה לשמור על השתיל כביכול, אבל
למעשה הוא מרמז על הדברים שהעקורים לקחו עימם
על מנת לאפשר חיים בהמשך החשוב ביותר כאן המבט
המופנה אל הים או הבתים שבאופק ברמז חזק:
עוד נחזור.
כל קו דיבר אל לבי לכן זו יצירה גם ולא גמורה.
אהבתי וחשתי את כאבך דרך הציור.
תודה:
חיים
[ליצירה]
זו רק סקיצה, כי באוטובוס הביתה קשה להרחיב בפרטים ודיוקים. וכתמיד, אחרי שראיתי את הרעיון בדף, התעצלתי להמשיך...
היא אומנם חסרת יכולות (ובגדים : )), עם עבר של גדיעה ועקירה, אבל השמש שוקעת על הימים הכואבים האלה, והיא מוכנה להמשיך... קצת נזכרתי בשלט הגדול "תיכף נשוב" באחד הצמתים של הגוש, שבוע לפני ההתנתקות...
(הקרמבואים על ההר נשארו חסרי תגובות : ( ...) איפה המתנחלים שמכירים את האזור?
[ליצירה]
Not dead yet כי למרות הנסיון לכרות לו את העץ, יש בו הרבה מעבר לדברים הצפויים והרגילים, שיביאו בסופו של דבר לצמיחה חדשה...
מקווה שזה עזר..
מיבלאש.
[ליצירה]
אכן - "הייתי תוחם את הארץ הזאת, בקרני מוות..." זה המשפט הכי חזק של השיר, למרות הסיום החטוף, המנסה לגנוב את ההצגה. רעיון השיר והדרך ביצוע מאוד מוצליחם. משאיר תחושה חמצמצה... למה רק אחרי תיחום בקרני מוות יהיו דמעות הנופלים כחיוכים? הרעיון יפה, אבל עצוב כל כך. אני מעדיפה לחשוב ש"הם" מחייכים ומחכים לנו, בזמן שאנחנו עוד כאן, מתגעגעים חסרי ברירה ובוכים.
תודה.
[ליצירה]
תגובות
היי.
תודה רבה על התגובות המחמיאות.
ערוגה, כן זה פחם. אני עוד לא ממש יודעת להשתמש בטכניקה זו, אבל משתדלת ללמוד בעצמי, כשיש זמן.
תמי, צודקת, האף חסר עומק, אני אשים לב לזה בהמשך, תודה.
יוסף, זאת אף אחת מסויימת. כרגיל, התחלתי את הציור ונתתי לו להחליט בעצמו לאיזה כיוון להמשיך, רק הסתכלתי בסוף והחלטתי כמו מה זה נראה לי, בשביל הכותרת.
עומר, באמת ניסיתי להשקיע בשיער, ובזוית עיניים חדשה, איזה כיף ששמת לב. תודה
אשמח לשמוע עוד ביקורות!
[ליצירה]
סיפריות...
היי שמואל, אני לא יכולה שלא להסכים עם הרעיון, כל ספר אקדמאי עולה הון ממש, אבל יש סיפריות, ומכונות צילום לרשות כולם במחירים די זולים... ואם אתה מדבר על ספרים לתיכון ומטה, אז מצטערת אבל לא חסרות חנויות שמוכרות ממש בזול ספרים משומשים, במצב מאוד טוב... אני חושבת שבאמת לא הגענו לתופעה כזו שמי שרוצה באמת, נמנע מללמוד בגלל מחירי ספרים... זה נשמע לי תירוץ די מסכן.
נראה לי זה פשוט מעצבן אותי כשמתעלמים מכל הטוב שיש בארץ, בכל התחומים, כי באמת - לא חסר.
חוצמזה - השירים שלך הם על הכיפאק, לשירי מהפכה יש קסם משלהם, ואתה שולט בסיגנון.
תודה.
מיכל.
[ליצירה]
מקסים!!!! אני מכירה כ"כ הרבה וריאציות ל"עץ הנדיב", ואף לא אחת מצליחה כמו השיר הזה! אולי אני חשודה לדבר, אחרי שרב היצירות שלי עוסקות בקשר בין האדם לעולם הצומח, אבל עדיין - ישר לאהודות!
תודה!
תגובות