סקיצה לעקירה2
מ י ב ל א ש
-
מתוך קטסטרופה היסטורית...
משתשמש זה כבר לא בשימוש. עברתי דירה ל-
Miblasch
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הנוף חלומי ומוזר, שקיעה וכוכבים, דשא על החוף, השיער נע ברוח והעשבים עומדים, צל רחב וקצר. מצא חן בעיני המבט אל האופק והשתיל, עם הגב לגדם העץ - תקווה לעתיד תחת צל פגעי העבר המאיימים לחזור. 'סקיצה לעקירה' - יצירה שעוד תתפרסם, או שהשתיל הוא הכנה לעקירה? תודה [ליצירה]
- [ליצירה] בכנות, זה מצא חן בעיני הרבה יותר מהשני. השמים מזכירים את הנסיך הקטן. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא ולוחץ על שורשי הלב. כאחד שהרגיש את הכאב, אני מזדהה עמוקות. בציור הצל שלה משתלב עם צל העץ העקור. מעניין. מעולה. אהבתי. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] השתיל כסימבול לעקירה העירום כהשארות ללא כלום, כד המים הוא בה לשמור על השתיל כביכול, אבל למעשה הוא מרמז על הדברים שהעקורים לקחו עימם על מנת לאפשר חיים בהמשך החשוב ביותר כאן המבט המופנה אל הים או הבתים שבאופק ברמז חזק: עוד נחזור. כל קו דיבר אל לבי לכן זו יצירה גם ולא גמורה. אהבתי וחשתי את כאבך דרך הציור. תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] זו רק סקיצה, כי באוטובוס הביתה קשה להרחיב בפרטים ודיוקים. וכתמיד, אחרי שראיתי את הרעיון בדף, התעצלתי להמשיך... היא אומנם חסרת יכולות (ובגדים : )), עם עבר של גדיעה ועקירה, אבל השמש שוקעת על הימים הכואבים האלה, והיא מוכנה להמשיך... קצת נזכרתי בשלט הגדול "תיכף נשוב" באחד הצמתים של הגוש, שבוע לפני ההתנתקות... (הקרמבואים על ההר נשארו חסרי תגובות : ( ...) איפה המתנחלים שמכירים את האזור? [ליצירה]
- [ליצירה] לידידיה מושג הקורבן מוגדר מתתחילה בתור מעשה ללא תמורה. אחרת זו הייתה סתם עיסקה. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקווה שאף אחד לא נעלב, אבל רק הכנסתי יוצרים שהייתי מצליחה לצייר את השם איכשהו (ושהניק שלהם הצחיק אותי : ). קשר בין כל ציור לציור רק הכנסתי בחלקם, ולא תמיד זה מאוד מובן, אני מודה. אגב, יש שם דמויות ל21 יוצרים, אבל אחד באמת נדפק בגלל הגודל... בינתיים בת"ש ואסף מנצחים... נ.ב: אסף, הדמות בצד זה אמור להיות "אחת מהצד", אבל אהבתי את הרעיון שלך יותר : ) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד!! את יכולה ממש להרחיב את הנושא - הרצאה קצרה על דברים שגברים לא יודעים וחבל שכך... או מהשהו בסיגנון. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן - "הייתי תוחם את הארץ הזאת, בקרני מוות..." זה המשפט הכי חזק של השיר, למרות הסיום החטוף, המנסה לגנוב את ההצגה. רעיון השיר והדרך ביצוע מאוד מוצליחם. משאיר תחושה חמצמצה... למה רק אחרי תיחום בקרני מוות יהיו דמעות הנופלים כחיוכים? הרעיון יפה, אבל עצוב כל כך. אני מעדיפה לחשוב ש"הם" מחייכים ומחכים לנו, בזמן שאנחנו עוד כאן, מתגעגעים חסרי ברירה ובוכים. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] למה אף 1 מכיר אותי רוצה בי אוהב אותי דואג? אני כולי לבדי!!! Sheva, wanna talk about it? : ) [ליצירה]
- [ליצירה] עכשיו אנחנו נגד הבדואים..? נראה לך שיושבים קבוצת אנשים בממשלה, סביב כוס קפה ומתכננים לאיזו קבוצה אטנית חדשה לאמלל את החיים? בכלל, הבא נתעלם מהעובדה שישראל הייתה המדינה הראשונה בהיסטוריה שעזרה להם להיישב בשטחים שלה... ושכיום כתוצאה מזה, היא סובלת מהכנופיות, גניבות, איומים, ולצערינו - גם פיתוי של קטינות ע"י אותם הבדואים... אז אתה אומר שנוהגים בהם בברוטליות? אני אומרת שכנראה שהם עוד לא הבינו את המסר. [ליצירה]
- [ליצירה] אהדתי. יש לך דימיון אסוציאטיבי - פשוט מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] וריאצייה הומוריסטית מי שמכיר את המקורי - כדאי להכנס! http://www.livejournal.com/users/wildernesscat/385867.html?#cutid1 תהנו [ליצירה]
- [ליצירה] יפה!!! חבל שלא הקראת... (שילוב הכדור, חמץ, כפכף, כרוב והעיפרון בתוך הקטע נעשה בצורה מעולה : )) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. יפה! אני גונבת את האוירה כאן לרעיון לציור... נא נא נא נאנא. אחת שעדיין צריכה לשיר את המה נשתנה.... : ) [ליצירה]
תגובות