הנוף חלומי ומוזר, שקיעה וכוכבים, דשא על החוף, השיער נע ברוח והעשבים עומדים, צל רחב וקצר.
מצא חן בעיני המבט אל האופק והשתיל, עם הגב לגדם העץ - תקווה לעתיד תחת צל פגעי העבר המאיימים לחזור.
'סקיצה לעקירה' - יצירה שעוד תתפרסם, או שהשתיל הוא הכנה לעקירה?
תודה
השתיל כסימבול לעקירה העירום כהשארות ללא כלום,
כד המים הוא בה לשמור על השתיל כביכול, אבל
למעשה הוא מרמז על הדברים שהעקורים לקחו עימם
על מנת לאפשר חיים בהמשך החשוב ביותר כאן המבט
המופנה אל הים או הבתים שבאופק ברמז חזק:
עוד נחזור.
כל קו דיבר אל לבי לכן זו יצירה גם ולא גמורה.
אהבתי וחשתי את כאבך דרך הציור.
תודה:
חיים
זו רק סקיצה, כי באוטובוס הביתה קשה להרחיב בפרטים ודיוקים. וכתמיד, אחרי שראיתי את הרעיון בדף, התעצלתי להמשיך...
היא אומנם חסרת יכולות (ובגדים : )), עם עבר של גדיעה ועקירה, אבל השמש שוקעת על הימים הכואבים האלה, והיא מוכנה להמשיך... קצת נזכרתי בשלט הגדול "תיכף נשוב" באחד הצמתים של הגוש, שבוע לפני ההתנתקות...
(הקרמבואים על ההר נשארו חסרי תגובות : ( ...) איפה המתנחלים שמכירים את האזור?
[ליצירה]
הנוף חלומי ומוזר, שקיעה וכוכבים, דשא על החוף, השיער נע ברוח והעשבים עומדים, צל רחב וקצר.
מצא חן בעיני המבט אל האופק והשתיל, עם הגב לגדם העץ - תקווה לעתיד תחת צל פגעי העבר המאיימים לחזור.
'סקיצה לעקירה' - יצירה שעוד תתפרסם, או שהשתיל הוא הכנה לעקירה?
תודה
[ליצירה]
השתיל כסימבול לעקירה העירום כהשארות ללא כלום,
כד המים הוא בה לשמור על השתיל כביכול, אבל
למעשה הוא מרמז על הדברים שהעקורים לקחו עימם
על מנת לאפשר חיים בהמשך החשוב ביותר כאן המבט
המופנה אל הים או הבתים שבאופק ברמז חזק:
עוד נחזור.
כל קו דיבר אל לבי לכן זו יצירה גם ולא גמורה.
אהבתי וחשתי את כאבך דרך הציור.
תודה:
חיים
[ליצירה]
זו רק סקיצה, כי באוטובוס הביתה קשה להרחיב בפרטים ודיוקים. וכתמיד, אחרי שראיתי את הרעיון בדף, התעצלתי להמשיך...
היא אומנם חסרת יכולות (ובגדים : )), עם עבר של גדיעה ועקירה, אבל השמש שוקעת על הימים הכואבים האלה, והיא מוכנה להמשיך... קצת נזכרתי בשלט הגדול "תיכף נשוב" באחד הצמתים של הגוש, שבוע לפני ההתנתקות...
(הקרמבואים על ההר נשארו חסרי תגובות : ( ...) איפה המתנחלים שמכירים את האזור?
[ליצירה]
מעולה! גם אני פעם הייתי מציירת קומיקס על פרשת השבוע... הכי כיף! אחלה רעיון - רואים ביטחון בקוים שלך. ממש מקצועיות.
תודה!
נ.ב.: גם אתה נתקע כשהפרשות מתחילות לחזור על עצמן?
[ליצירה]
תגובות
היי.
תודה רבה על התגובות המחמיאות.
ערוגה, כן זה פחם. אני עוד לא ממש יודעת להשתמש בטכניקה זו, אבל משתדלת ללמוד בעצמי, כשיש זמן.
תמי, צודקת, האף חסר עומק, אני אשים לב לזה בהמשך, תודה.
יוסף, זאת אף אחת מסויימת. כרגיל, התחלתי את הציור ונתתי לו להחליט בעצמו לאיזה כיוון להמשיך, רק הסתכלתי בסוף והחלטתי כמו מה זה נראה לי, בשביל הכותרת.
עומר, באמת ניסיתי להשקיע בשיער, ובזוית עיניים חדשה, איזה כיף ששמת לב. תודה
אשמח לשמוע עוד ביקורות!
[ליצירה]
היי, אם כבר לנתח את זה עד הסוף - היד לא אמורה להביע אימה - המבט שלה כבר עושה את זה, כך שאם יש מישהו בכל הסיפור הזה שמופתע, אז זו היא. נא להתחשב ברגשותיה, אני מבקשת. לגבי העובדה שהיא לא רטובה מהחלמון - אז א' קשה לצייר אנשים רטובים. ב' - ביצים של שדים בוקעים על להבות בלבד, כך שכל הלחות נעלמת עוד לפני הבקיעה. שדולוגיה בסיסית...
[ליצירה]
מאוהבת
מקסים!!!
בתור אחת שמאוהבת במדבר יהודה כבר כמה שנים - כמה נכון! איזה השוואות נהדרות! מזמן לא שמעתי דברים כ"כ יפים על החצא האחורית של הארץ.
תודה רבה!!!
זה נכנס לאהודות ולחומר הדרכה!
מיכל.
[ליצירה]
[ליצירה]
החברה להגנת הטבע חזרה בתשובה? : )
ממש אהבתי! (הייתי בעצמי חלק מקבוצות אנשים מוזרים שמחזירים אבנים למקומם בזוית הנכונה כדי שבית הגידול של חרקים רבים לא ייפגע...)
תודה.
[ליצירה]
נחמד, אבל זה בערך כמו שאני אספר את סיפורם המרתק של אינדיאנים באמאזונס שהצליחו להלחם בציידי אבני חן וחיות בר אקזותיות, בתחילת המאה השמונה עשרה, בגבול בין ברזיל לקולומביה.... זה לא הדבר הכי מדבר אל האנשים כיום...
תגובות