סקיצה לעקירה2
מ י ב ל א ש
-
מתוך קטסטרופה היסטורית...
משתשמש זה כבר לא בשימוש. עברתי דירה ל-
Miblasch
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הנוף חלומי ומוזר, שקיעה וכוכבים, דשא על החוף, השיער נע ברוח והעשבים עומדים, צל רחב וקצר. מצא חן בעיני המבט אל האופק והשתיל, עם הגב לגדם העץ - תקווה לעתיד תחת צל פגעי העבר המאיימים לחזור. 'סקיצה לעקירה' - יצירה שעוד תתפרסם, או שהשתיל הוא הכנה לעקירה? תודה [ליצירה]
- [ליצירה] בכנות, זה מצא חן בעיני הרבה יותר מהשני. השמים מזכירים את הנסיך הקטן. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא ולוחץ על שורשי הלב. כאחד שהרגיש את הכאב, אני מזדהה עמוקות. בציור הצל שלה משתלב עם צל העץ העקור. מעניין. מעולה. אהבתי. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] השתיל כסימבול לעקירה העירום כהשארות ללא כלום, כד המים הוא בה לשמור על השתיל כביכול, אבל למעשה הוא מרמז על הדברים שהעקורים לקחו עימם על מנת לאפשר חיים בהמשך החשוב ביותר כאן המבט המופנה אל הים או הבתים שבאופק ברמז חזק: עוד נחזור. כל קו דיבר אל לבי לכן זו יצירה גם ולא גמורה. אהבתי וחשתי את כאבך דרך הציור. תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] זו רק סקיצה, כי באוטובוס הביתה קשה להרחיב בפרטים ודיוקים. וכתמיד, אחרי שראיתי את הרעיון בדף, התעצלתי להמשיך... היא אומנם חסרת יכולות (ובגדים : )), עם עבר של גדיעה ועקירה, אבל השמש שוקעת על הימים הכואבים האלה, והיא מוכנה להמשיך... קצת נזכרתי בשלט הגדול "תיכף נשוב" באחד הצמתים של הגוש, שבוע לפני ההתנתקות... (הקרמבואים על ההר נשארו חסרי תגובות : ( ...) איפה המתנחלים שמכירים את האזור? [ליצירה]
- [ליצירה] חיים, זה יפה כ"כ! קלטתי את רב הדמויות, וההסברים חשפו את השאר. תמונה בעמקים שונים... אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל דווקא הירח נחתך מהציור!! אוהבת את העצים שלך. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] חג שמח! התמונה מהממת! אבל נראה לי שהפלאש והזוית בה צולמה התמונה לא הכי החמיאו לה... חוצמזה, הקומפוזיציה נפלאה - כ"כ הרבה צהוב, בקושי נכנסנו לאביב, כמה כיף לראות כבר קיץ... מי. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה מדוייקת הפואטיקה שלך... וכמה פואטי הדיוק בו תיארת את המתחולל בתוך נפש האומן... הניתוק ההכרחי בין העולם המציאותי לשיגעון שכל תחום אומנות דורש מהאדם, על מנת להגיע לשלמות... יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] משמעות חדשה ויפה לצל של פיטר... אהבתי, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] המתנחלים בגגות והשוטרים ברצפה כרקע - והעיקר, מה שבולט בכל המאבק הזה, זה הקרע והכאב. תמונה נהדרת. השאר לא. [ליצירה]
- [ליצירה] הההם, בתור ציונית מושבעת, קצת קשה לי לא לפתוח את הקופסת "דברים לא יפים שיש לחשוב טוב טוב לפני שאומרים אותם". העולם מחולק לקבוצות. זו מציאות. מאוד נחמד היה לגור בגן עדן. מה לעשות, אכלו מהעץ. אפשר להעביר את הנצח בלשיר שירי געגועים לגן, וכמה שצריכים להתנהג כאילו ששום דבר לא השתנה, והנחלים עדיין זורמים עם יין, והץ פרי נותן פרי... הברירה הטבעית האבולוציונית כבר תדאג לאנשים האלה.... לפני שישים שנה היו כמה חברה באירופה שחשבו שאם הם ממש יתעלמו מההבדלים בינם לבין השאר, הם ייעלמו. (עיין ערך "מה קרה להם בטרבלינקה"). הציונות, אותה בגברת שאתה טוען שצריכה שתנוצח, זה אותם האנשים שהחליטו להתמודד עם המציאות הקשה, וסופסוף לפעול בכיוון מעשי. ע"י כיבוש. ע"י מלחמות. כן. אחרת היינו עדיין מנסים לשכנע יפה את עבדל יאסר אל חוסייני, במכתבים מתחננים, כמה שכדאי וזה בעצם רק פאייר, שנקבל כמה חלקות אדמה כאן. כשמנסים לעשות הסכם שלום, דואגים שיהיה מספיק נשקים כדי להוצי אותו אל הפועל. "אוטופיה" זו תאוריה מאוד יפה. אבל מעשית, כללי האבולוציה עדיין תקפים. אחוות עמים תושג בדרכים שלא דורשות שמשהו, מישהו, או אפילו רעיון - ינוצח. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! השיר הזה עשה לי הרגשה של פיספוס, כשקשה להגדיר האם העולם פספס אותה, או היא את העולם. תודה!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] הציור מקסים! הקוים חזקים ומעבירים את המסר בבירור! רק לא הבנתי בשביל מה האפקט של פסל מתכתי... נראה לי אם זה היה משהו יותר בצבעי השלכת, יותר המום זה היה יותר מתאים, אבל עם כל זאת - סחטיין! [ליצירה]
תגובות