באמת רעיון טוב.
אהבתי את העומק, הפרופורציות הטובות. חוץ מזה שהוא נראה קצת כאילו הוא יצא הרגע מספר של פו הדוב, אבל זה לא ממש חשוב, בעצם. תפס לי את העין הגזע הכרות הכי קרוב, טוב+. אחלה שימוש במרחב. היד הרחוקה נראית שטוחה לגמרי בתוך ציור עם כמה מימדים... חבל קצת.
חוץ מזה ששוב אני מעריץ את היכולת שלך לסיים ציורים כאלה, תודה.
העץ לא ננעץ בלב, נכון?
הוא צומח מהלב.
זה המצפון, האדם עוד אוחז בגרזן, אבל לא נותן לעצמו לשכוח את העצים.
עד שלבו נשבר ומצמיח עץ חדש, והאדם לא יודע מאיפה זה בא.
הרעיון תפס אותי חזק. תודה.
[ליצירה]
באמת רעיון טוב.
אהבתי את העומק, הפרופורציות הטובות. חוץ מזה שהוא נראה קצת כאילו הוא יצא הרגע מספר של פו הדוב, אבל זה לא ממש חשוב, בעצם. תפס לי את העין הגזע הכרות הכי קרוב, טוב+. אחלה שימוש במרחב. היד הרחוקה נראית שטוחה לגמרי בתוך ציור עם כמה מימדים... חבל קצת.
חוץ מזה ששוב אני מעריץ את היכולת שלך לסיים ציורים כאלה, תודה.
[ליצירה]
כאב לב
העץ לא ננעץ בלב, נכון?
הוא צומח מהלב.
זה המצפון, האדם עוד אוחז בגרזן, אבל לא נותן לעצמו לשכוח את העצים.
עד שלבו נשבר ומצמיח עץ חדש, והאדם לא יודע מאיפה זה בא.
הרעיון תפס אותי חזק. תודה.
[ליצירה]
אחרון הרומנטיקאים....
צבעי הפרחים וזוג הכוסות מותאמים יפה! האדום בתוך עלי הכותרת... מי אמר שאי אפשר להשתכר מריחות?
אם נצייר מספיק מצבים אידילים ו"נשחרר" אותם לרשת, נראה לך זה ישפיע? : )
אהבתי
[ליצירה]
יפה.
"אני מרגיש, משמע אני קיים.
אני בוכה, משמע אני אדם."
בין האיפוק לשיחרור אנחנו מעבירים את ימינו, ומגדירים את עצמינו. בלעדיהם לא היינו.
חיים, הרעיון והמבנה - מקסימים.
תודה,
מיכל.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
אכן - "הייתי תוחם את הארץ הזאת, בקרני מוות..." זה המשפט הכי חזק של השיר, למרות הסיום החטוף, המנסה לגנוב את ההצגה. רעיון השיר והדרך ביצוע מאוד מוצליחם. משאיר תחושה חמצמצה... למה רק אחרי תיחום בקרני מוות יהיו דמעות הנופלים כחיוכים? הרעיון יפה, אבל עצוב כל כך. אני מעדיפה לחשוב ש"הם" מחייכים ומחכים לנו, בזמן שאנחנו עוד כאן, מתגעגעים חסרי ברירה ובוכים.
תודה.
תגובות