הרעיון נולד מתוך איזושהי "אלת הצדק" מיטולוגית, לא זוכרת איזו או מאיפה בכלל, אבל מצא חן בעיניי כל הרעיון העיוורון\ראייה - היחס לצדק שהיא הייתה אמורה להביא לעולם. לדעתי זה ביטא יפה את ההרגשת החוסר אונים מול אלים עוורים, שלא רואים את מצוקתם בדרך שלהם... בקיצור, משהו בסיגנון "ניסתרות הן דרכי האל" בנוסח פגאני.
שבוע טוב!
מפחיד.... אבל מצוייר טוב...
האם מה שאסף כתב נכון מבחינת המסר המקורי שרצית להעביר? בכל מקרה התחברתי למסר שלו גם כן... מועבר בצורה יפהפיה בציור, אם כי מפחידה ומצמררת...
סוסה - אין לה עיניים. כל מה שהיא צריכה זה להושיט יד ולקטוף זוג עיניים, אבל היא (כמובן) לא רואה את הכדורים הצפים סביבה.
זה יכול להיות משל נוקב על חוסר האונים של האדם ('הייתי יכול להירפא מקוצר דעתי אם הייתי מספיק חכם כדי להתעלות ולהחכים, אך קצרה דעתי...' וכן הלאה)
זה גם יכול להראות מצב של אדם המרגיש כמו בובת ראווה - כולם מסתכלים עליו, בוחנים כל פרט, והוא חשוף לפניהם בחוסר אונים, ואפילו לא יכול לראות את הבוחנים אותו.
ואפשר לראות את הציור כמו שהוא - תיאור יפהפה של חלום רע.
אהה...
מקסים.
העיניים כנראה אמורות להיות כאלה אפלות.
הרישומים שלך מדהימים.
אכן, אפשר להוציא הרבה רעיונמות מהיצירה. הלכתי לפי דעתו השנייה של אסף עוד לפני שקראתי אותה.
תודה!
מיי היקרה לי זה נראה עיוורונו של הצדק למרות,
כל העיניים שסביב, כאילו והצדק רואה את הכל
ונראה בכל מקום. כי גם הצדק מעוות הוא.
חצי מפניה אומרים כן והחצי השני אומר לא.
הכל כאן ממש בצורה מושלמת רק דבר אחד:
השיער,מה קורה עם השערות זו לא מברשת חמודה!
תעבדי על נושא השיער, פשוט תתאמני על זה,
תאמיני שיש לך את זה.
מצויין ממש טוב מאד.
חיים
[ליצירה]
הרעיון נולד מתוך איזושהי "אלת הצדק" מיטולוגית, לא זוכרת איזו או מאיפה בכלל, אבל מצא חן בעיניי כל הרעיון העיוורון\ראייה - היחס לצדק שהיא הייתה אמורה להביא לעולם. לדעתי זה ביטא יפה את ההרגשת החוסר אונים מול אלים עוורים, שלא רואים את מצוקתם בדרך שלהם... בקיצור, משהו בסיגנון "ניסתרות הן דרכי האל" בנוסח פגאני.
שבוע טוב!
[ליצירה]
מפחיד.... אבל מצוייר טוב...
האם מה שאסף כתב נכון מבחינת המסר המקורי שרצית להעביר? בכל מקרה התחברתי למסר שלו גם כן... מועבר בצורה יפהפיה בציור, אם כי מפחידה ומצמררת...
[ליצירה]
יפה. הזכיר לי סיפור שאולי אני אכתוב פעם..
האמת, אני לא שמתי לב שיש לה בעיה בעיניים, כי יש שם קוים עגולים בפנים, ויש לה יותר מדי הבעה בשביל עיוורת.
[ליצירה]
סוסה - אין לה עיניים. כל מה שהיא צריכה זה להושיט יד ולקטוף זוג עיניים, אבל היא (כמובן) לא רואה את הכדורים הצפים סביבה.
זה יכול להיות משל נוקב על חוסר האונים של האדם ('הייתי יכול להירפא מקוצר דעתי אם הייתי מספיק חכם כדי להתעלות ולהחכים, אך קצרה דעתי...' וכן הלאה)
זה גם יכול להראות מצב של אדם המרגיש כמו בובת ראווה - כולם מסתכלים עליו, בוחנים כל פרט, והוא חשוף לפניהם בחוסר אונים, ואפילו לא יכול לראות את הבוחנים אותו.
ואפשר לראות את הציור כמו שהוא - תיאור יפהפה של חלום רע.
[ליצירה]
אהה...
מקסים.
העיניים כנראה אמורות להיות כאלה אפלות.
הרישומים שלך מדהימים.
אכן, אפשר להוציא הרבה רעיונמות מהיצירה. הלכתי לפי דעתו השנייה של אסף עוד לפני שקראתי אותה.
תודה!
[ליצירה]
מיי היקרה לי זה נראה עיוורונו של הצדק למרות,
כל העיניים שסביב, כאילו והצדק רואה את הכל
ונראה בכל מקום. כי גם הצדק מעוות הוא.
חצי מפניה אומרים כן והחצי השני אומר לא.
הכל כאן ממש בצורה מושלמת רק דבר אחד:
השיער,מה קורה עם השערות זו לא מברשת חמודה!
תעבדי על נושא השיער, פשוט תתאמני על זה,
תאמיני שיש לך את זה.
מצויין ממש טוב מאד.
חיים
[ליצירה]
למה מצטערת?!? ממש תודה!!! את צודקת בכל ההערות, ולקחתי אותן לתשומת ליבי. אף פעם לא למדתי לצייר, ככה שאני די תלויה באנשים כמוך כדי להשתפר...
שוב תודה!
[ליצירה]
ואני עוד תהיתי לעצמי מה כבר אפשר לעשות בימים הגשומים האינסופיים של הצפון....
שיר ממש נחמד!
תודה.
*&^%$#@!!~
נ.ב.: שלא תפספס אותי בתגובות... : )
[ליצירה]
סיפריות...
היי שמואל, אני לא יכולה שלא להסכים עם הרעיון, כל ספר אקדמאי עולה הון ממש, אבל יש סיפריות, ומכונות צילום לרשות כולם במחירים די זולים... ואם אתה מדבר על ספרים לתיכון ומטה, אז מצטערת אבל לא חסרות חנויות שמוכרות ממש בזול ספרים משומשים, במצב מאוד טוב... אני חושבת שבאמת לא הגענו לתופעה כזו שמי שרוצה באמת, נמנע מללמוד בגלל מחירי ספרים... זה נשמע לי תירוץ די מסכן.
נראה לי זה פשוט מעצבן אותי כשמתעלמים מכל הטוב שיש בארץ, בכל התחומים, כי באמת - לא חסר.
חוצמזה - השירים שלך הם על הכיפאק, לשירי מהפכה יש קסם משלהם, ואתה שולט בסיגנון.
תודה.
מיכל.
[ליצירה]
לא, היא צודקת. בכלל - זו מחמאה ענקית לקבל הערות כ"כ מפורטות לשיר\יצירה. נראה לי ישי כבר עבר את השלב בו צריכים להחמיא כל הזמן כמו לילד קטן, כדי לעודד אותו להמשיך הלאה... (והלוואי עלי כושר ניתוח כזה).
חוצמיזה - עם כל זאת, שיר יפה....
תגובות