הבוקר נולד לעיננו עתיק בחשבון הדורות וחדש.
קרני האור טהורות וצוחקות, לוטפות אותנו
שוטפות את הלב בגעגועים גואים.
יונים הומות את ליבנו
עוטרות אותנו במעופן. כמסמנות את הגבולות-
- כאן מקום שכינה כאן תפילה.
רגשת הלב, אין בה פתלתול
של צהרי יום עיקשים ומחוספסים.
אין בה דעיכה והשלמה של ערבית.
רק התרגשות בראשיתית נולדת
לידה חדשה, בקרני האור.
נחרזת תפילה עמוקה.
לב משוחרר להאמין
ולאהוב, עד אין גבול,
תחת שמיים חדשים.
*
אן בְּכָאן "אני" או "אתה",
רק ההמון המתבטל לפניו.
לא אחפש אותך.
רק לרגע נשמטת בי דמעת כאב
לדמיון תוארך-
עטור בתפילין,
שטוף באור,
עינך הכחולות לוהבות
את בקשת ליבך.
תגובות