צללים, אפילו החשוכים והאפלים ביותר, קיימים רק במקום שבו יש אור.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אדיר. מאיפה הבאת את זה? [ליצירה]
- [ליצירה] --- מהלב. תודה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... מזכיר את "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר". יש לך עמדה לגבי "בורא חושך"? החושך הוא מציאות בפני עצמו, או רק העדר אור? [ליצירה]
- [ליצירה] --- לחושך, לרע, אין קיום בפני עצמו. במקום שאין בו טוב, אור, יש רע. אין רע מוחלט, ובכל אחד יש נקודות טובות. וסבל הרבה פעמים הוא תגובה שלנו למצבים, שאם היתה להם תגובה אחרת לא היה משתנה דבר, מלבד הרגשתינו היותר טובה. כתבתי את זה בעקבות מאורע מסויים, כדי לחזק את עצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] ומה אתה עושה עם "ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך", או "יוצר אור ובורא חושך" (שלא לדבר על "בורא רע")? [ליצירה]
- [ליצירה] --- הרע מגיע כשיש חוסר מודעות. אם למשל חבורת נערים מתעללת בחתולה, הם פשוט לא עוצרים לרגע לחשוב. עבדי זמן. אנשים לא נולדים רעים. רע זה כוחות הרע, זה הרצון לעבוד את עצמך ולא את ה', אבל הוא מאוד חיצוני. אין אדם עושה עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות. [ליצירה]
- [ליצירה] צודק מעולם לא חשבתי על זה ... [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם כל מילה. וזה בהחלט מעודד לחיות בראייה כזו. אגב - זה מופיע בצורה דומה מאוד גם בשיר של רונית שחר: "אל תשכח שזה האור שמטיל את הצל". ולגבי "יוצר אור ובורא חושך" וכו' - התורה נכתבה לאדם. כמו שכתוב "ויחר אף ה'" וכו' - שזה ברור שאי-אפשר להגיד שלה' יש גוף. לכן לדעתי זה גם נכתב כך. ה' יצר את האפשרות לצימצום של האור, והאדם תופס זאת כחושך, בדיוק כמו שצבע שחור הוא בעצם בכלל לא צבע אע"פ שאנחנו תופסים אותו ככזה. "ויבדל א-לוקים בין האור ובין החושך" זה פשוט להגיד את זה בצורה שהאדם מסוגל לתפוס. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לך. להוסיף אור וטוב... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה יפה פששששששששש אתה עוד תהיה המשורר הלאומי.... [ליצירה]
- [ליצירה] --- ראיתי שזה שיר ברוח ירושלמית, לכן נכנסתי. אכן. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! זה הזכיר לי קצת את שרה מ"ארבע אמהות" של שפרה הורן שהיתה מכינה מי-ורדים שכולם היו אוהבים. יש בסיפורים שלך הרבה דברים שמראים על האינטרקציה בחברה, איך דברים נוצרים, ואתה יוצר כל מיני ניגודים מרשימים. בסיפור הזה יש העברת מורשת. אם להתעמק - קלרה למדה שיש דברים שהיא לא צריכה לנצור בלבה כי היא לא תמיד תהיה, אלא להעביר לדור הבא. ובתיאבון עם המיספאן הזה! [ליצירה]
- [ליצירה] --- כהרת אגב, יש בבחנה בין כתיבה לבין פירסום. קשה לי להבין את התמיכה בפירסום יצירות עצובות לחלוטין. את נתינת הפומביות להן. (יותר מאשר את עצם הכתיבה) [ליצירה]
- [ליצירה] --- במה? [ליצירה]
- [ליצירה] --- בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- יש לנו רופאים בצבא אידיוטים כנראה (וגם אטומים כמו לבנות), כי התמונות באתר של פקטוס אקסקבטום זה ממש לא מה שיש לי! [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה היה פעם ב'החפרפרת'. [ליצירה]
- [ליצירה] --- חתלתול. ברגע שהטקסט יצא אל הקורא, הקורא יכול לפרש אותו כרצונו... מודל פיסק. [ליצירה]
- [ליצירה] --- נכנעתי זה בלשון עבר. [ליצירה]
- [ליצירה] --- ואני מצאתי לי פינה שוממה בכינרת, רחוקה מאחד החניונים, מוסתרת ע"י בניינים עתיקים וצמחים סוררים ; פינה קצת מלוכלכת, שכוחה, ופסעתי פנימה, אל הקור, כשגרביי וסנדליי נרטבות וכפות רגלי קופאות, ונטמעתי פנימה, בתוך השקט הרועם הזה, שיודע לתת ולהחכים. [ליצירה]
תגובות