צללים, אפילו החשוכים והאפלים ביותר, קיימים רק במקום שבו יש אור.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אדיר. מאיפה הבאת את זה? [ליצירה]
- [ליצירה] --- מהלב. תודה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... מזכיר את "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר". יש לך עמדה לגבי "בורא חושך"? החושך הוא מציאות בפני עצמו, או רק העדר אור? [ליצירה]
- [ליצירה] --- לחושך, לרע, אין קיום בפני עצמו. במקום שאין בו טוב, אור, יש רע. אין רע מוחלט, ובכל אחד יש נקודות טובות. וסבל הרבה פעמים הוא תגובה שלנו למצבים, שאם היתה להם תגובה אחרת לא היה משתנה דבר, מלבד הרגשתינו היותר טובה. כתבתי את זה בעקבות מאורע מסויים, כדי לחזק את עצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] ומה אתה עושה עם "ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך", או "יוצר אור ובורא חושך" (שלא לדבר על "בורא רע")? [ליצירה]
- [ליצירה] --- הרע מגיע כשיש חוסר מודעות. אם למשל חבורת נערים מתעללת בחתולה, הם פשוט לא עוצרים לרגע לחשוב. עבדי זמן. אנשים לא נולדים רעים. רע זה כוחות הרע, זה הרצון לעבוד את עצמך ולא את ה', אבל הוא מאוד חיצוני. אין אדם עושה עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות. [ליצירה]
- [ליצירה] צודק מעולם לא חשבתי על זה ... [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם כל מילה. וזה בהחלט מעודד לחיות בראייה כזו. אגב - זה מופיע בצורה דומה מאוד גם בשיר של רונית שחר: "אל תשכח שזה האור שמטיל את הצל". ולגבי "יוצר אור ובורא חושך" וכו' - התורה נכתבה לאדם. כמו שכתוב "ויחר אף ה'" וכו' - שזה ברור שאי-אפשר להגיד שלה' יש גוף. לכן לדעתי זה גם נכתב כך. ה' יצר את האפשרות לצימצום של האור, והאדם תופס זאת כחושך, בדיוק כמו שצבע שחור הוא בעצם בכלל לא צבע אע"פ שאנחנו תופסים אותו ככזה. "ויבדל א-לוקים בין האור ובין החושך" זה פשוט להגיד את זה בצורה שהאדם מסוגל לתפוס. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לך. להוסיף אור וטוב... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה יפה פששששששששש אתה עוד תהיה המשורר הלאומי.... [ליצירה]
- [ליצירה] --- וזה טוב או רע שהם הורגים? כי אם זה רע, אני לא רוצה להיות כמוהם. (באמת, קשה לי להאמין, מילא מתבגר מלא הורמונים שצועק מוות לערבים, אבל אתה?!) [ליצירה]
- [ליצירה] --- בקריאה ראשונה, השיר הזה מצליח להעביר את מה שעומד מאחוריו - מלבד אולי הביטוי "דינמיקת בריאות". מאוד נהניתי מהקריאה שלו, מהזרימה, מהמילים שנוגעות זו בזו ויוצרות בהילות, ומתארות איזו אחדות ומורכבות. :) [ליצירה]
- [ליצירה] הטבע לא מוגבל, אבל הסביבה מגבילה אותו. וההתרסה בשם השיר לא גורמת לי כל-כך להתחבר. משום מה, דווקא עם האמירה הזו (נשים דעתן קלה) אף-פעם לא היתה לי בעיה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- שתיקה נפעמת. [ליצירה]
- [ליצירה] אין. מיוחד. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אהבתי. (אבל אולי כדאי להחזיר את זה לסיווג שירה?) [ליצירה]
- [ליצירה] --- אוי. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה יפה בתור אחד שיש לו מטאבוליזם במהירות של אלף סופות טורנדו אני קצת מקנא בה (בה? בך?) יפה ההתבגרות הנפשית הזאת. הגמילה מהכעס. אני, כאדם אופטימי, לא כל-כך אוהב יצירות לא אופטימיות, וזו אופטימית וממחישה תא האופטימיות ואת הצמיחה שלה שלב אחר שלב. איזה יופי! [ליצירה]
- [ליצירה] --- עברתי עכשיו על כל התמונות שלך. נורא נורא יפה [ליצירה]
- [ליצירה] --- כן, זה באמת נוגע. [ליצירה]
תגובות