[ליצירה]
אהבתי! :)
ב"ה
איזה כישרון!!
איך שאת מצליחה לבטא את המאבק שהיה, הכלים שנשברו, את האור המפציע מבעד ללילה הקודר, אור חדש בכלי מתוקן יותר, את הכמיהה והציפיה לקראת הסוף במן רוגע שכזה..
תמשיכי ככה! אני הולך לקרוא עוד..
[ליצירה]
ילדה, באמת אל תתפרקי,
אל תרשי לחיים להתמוסס לך.
מותר לפנות למעלה,
להראות שקשה,
אפילו לצעוק קצת
כי רק משם יכול להגיע הפיתרון.
(הלואי שהיו לי מילים עבורך, אני עדיין מנסה...)
[ליצירה]
חמודה-
אני מצטרפת לשקופית, ומאחלת לך שלא תתפרקי- אבל אל תתפרקי- בשביל עצמך!
לא בשביל אף אחד אחר!
אני לא מכירה ולא יודעת, אבל נשמע לי שכל העולם על כתפייך.
אם את מרגישה שאת רוצה קצת להתמוטט, גם לך מותר!
רק טוב,
באה
[ליצירה]
איך אני אוהבת שירים פיוטיים כאלו..
מין התפרצות עדינה של רגש, מהאלה שגורמים לדיבור להקטע מעט.
אולי זה יישמע פנטזיה, אבל כזה הייתי רוצה שיהיה לי. אלוף נעוריי..
יפה מאוד.
[ליצירה]
הטבע לא מוגבל,
אלו האנשים בעלי הראיה הצרה,
שמגבילים,
כי הם לא יכולים לראות רחב יותר
אל תיכנעי,
ואל תתני להם לרפות את ידייך
קשה להיות יהודיה,
אבל קשה עוד יותר לא להיות.
[ליצירה]
המממ
טוב..קצת קצר... :) אבל יפה בכולופן. [והלוואי וזה היה נכון לכולנו...]
רק רציתי להעיר משהו לגבי ההתגובה הראשונה כאן... היא נורא לא במקום. [לא אישי כמובן..] אמנם יש כאלה שמשום מה עדיין חושבים בצורה המעוותת הזו - אבל ח"ו לבוא ולהכליל שכך כולם/כך צריך להיות.
ברוך ד', השתנו הזמנים, היום הבחור יכול בפשטות מאוד לחפש באשתו גם חברותא - ואני אפילו אעיז לומר, שהיום בחלק מסויים מהמקרים דווקא צריך לשאול האם -הוא- יכול להיות חברותא -שלה-.
כן כן, יש כיום לא מעט מקרים שהבחורה כמה רמות מעל הבחור, לא משנה שהוא כבר 6 שנים בישיבה...
זה לא -בושה- מצב כזה, אני לא מבין למה יש כאלה שכל כך 'נרתעים' כשהם מדמיינים לעצמם את הסיטואציה שהם מעבירים חבורה לכמה מהשבוש"ים ומסבירים איזה משהו מהמהר"ל בפרק ל"ג - ואז האברכית מהמטבח אומרת להם 'נו באמת מויישה!! זה בכלל בתפארת, פרק ט"ז.....'
אפשר לחשוב... הלוואי שכולנו נגיע למצב כזה...:)
בע"ה! בקרוב אצל כולנו. [עוד השנה!!!!!! ^_^]
[ליצירה]
יפה השיר שלך, יפה.
יפה הדרך בה מילאת את הפער שבין המלאך לבין הכלום
אך מה טעם את מוצאת להנמיך את עצמך עד עפר,
אם במקום זה את יכולה להתרומם?
להשתדל להיות אדם,
להיות אשה,
לראות גם בך,
קצת
מלאך.
להעריך את עצמך, זאת לא גאווה.
ולזלזל בעצמך, זאת ממש לא ענווה.
[ליצירה]
וואו!
הייתי בט"ו בשבט בטיש בויז'ניץ.
היה מדהים, אבל היה לי כ"כ קשה...
היה לי קשה כי הייתי מאחורי הסורגים, ומשם הכל נראה קצת יותר רחוק, קצת יותר מנותק, קשה להרגיש שייכת משם...
בכל זאת- תודה, תודה כי זו באמת חווי'ה מדהימה ומרוב התסכול שהצתבר בי - שכחתי לחוות, או ניסיתי ללא הצלחה...
[ליצירה]
ילדה-
.........
פשוט אין מה להגיד....
איך ..את...את כלכך היטבת לבטא, מה שכולנו מנסים להבין,
נפש אחת.....
|הדמעות מציפות את העיניים, המסך מטושטש|
...וואו...
ריך לקרוא את זה שוב, וצריך שכולם יקראו את זה... כל העולם...
אור וטוב.