אמנם
חובב לנדוי
-
"כי אנחנו כאן בשבילך!
למה?"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הקטע ממש יפה התמונה אולי קצת לא.. [ליצירה]
- [ליצירה] . תמונה מדהימה. הריקוד המתפתל הזה שלה, והצל שאוחז בה- - - זה ממש יפהפה. איך עושים את זה? [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי של דבר מקסים. השיר והתמונה. חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת [ליצירה]
- [ליצירה] וואו [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חזק ומרגש חובב שיר חזק ומרגש נהנתי מכל רגע של קיראה בו יופי של יצירה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, כיסוף. יצירה מדהימה!! השיר והתמונה כאחד. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לחובב. [ליצירה]
- [ליצירה] מרתק, כל העסק [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב אני מוציאה שלדים מארון הזמן, כל כך חבל שהוא האחרון גונז אותן במהירות מקסים, התמונה, היצירה והשילוב בין השניים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא בעד הסוף. הוא נותן סיום טוב לאווירה הכללית של השיר כולו. לדעתי, וזאת תגובה לכל מי שהגיב כאן, שיר לא צריך תמיד להסתיים בתשובה. לפעמים (ולרוב) השיר מבטא תובנה שאין אופטימיות בסופה. לא על הכל ניתן לענות ולעיתים שיר שנגמר במילים חזקות וקשות כמו "כאב חד" גורם לקורא להבין לבד את המסקנה שהוא רוצה להבין... אהבתי מאוד את משחקי המילים: עוצמות, עוצמת, עצמי... יופי של שיר! [ליצירה]
- [ליצירה] כואב. "למלכה אין בית, למלך אין כתר. רק שבעה ימים- אביב, בשנה. וסגריר וחמסין כל היתר" (השורה הראשונה היא שם של ספר שאני ממליץ מ-א-ו-ד לקרֹא) [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע ועמוק אין לי עוד מילים להוסיף על התוכן. פשוט מדהימות אותי ההשוואות לטבע. את השם לא הבנתי. לא ברור לי הקשר. למרות ששם השיר משך אותי להכנס ולקראו, לא מצאתי שהוא קשור לתוכן. יש אולי גם קצת מה לעבוד על המבנה, לחשוב יותר על צורת עימוד וכתיבה שיתנו עוד עומק ואיכות לשיר. לדוגמא: "אנחנו חייבים לגלים לנסות, גם אם נשברנו. אסירי תודה לרעם, ששבר את השתיקה" לדוגמא... שיר חמוד ועם פוטנציאל ענק. דרושה עוד קצת מחשבה וליטוש קטן. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט חזק. את מדהימה אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ונורא כאחד. פרוזה מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפהההה!! :-) מאוד אהבתי את הסיפור הזה! הוא מרגש ומצחיק בצורה הנכונה בדיוק. כמו שאני אוהב (ולא כ"כ מצליח לכתוב...) תמשיכי לכתוב ככה- זה נפלא!! חובב. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נוקב וקשוח, מגיע מכאב? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ופיוטי אבל לא הבנתי את הקשר לבדידות הזאת פתאום... [ליצירה]
- [ליצירה] כל-כך נכון פתחת לי שערי גן-עדן עם השיר הזה. ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ עצוב. עלתה דמעה בזווית עיני. הפנייה ההדרגתית של השיר מהמצב הכואב אל ה"חוסר שביעות רצון" שנובע מהתשומת לב המיותרת שהיא תקבל, לדעתה- זו הפואנטה של השיר. לדעתי החזרה בכל פעם על המשפט "זהו הרגע שממנו והלאה" מכבידה על הקריאה ושוברת את הזרימה של השיר. כדאי להוריד אותו ברוב המשפטים ולהשתמש בפיסוק נכון כדי לצמצם את המשפט. משהו כמו: "זהו הרגע שממנו והלאה המשפחה לא תחזור להיות מה שהייתה, שממנו והלאה לא כל הלילות ישמשו לשינה. זהו הרגע שבו יסומן מינוס במשפחה." [את המשפט האחרון אני לא כ"כ אוהב ולא כ"כ רואה איך הוא עוזר לתאר את העצב..., לדעתי, הוא מגלה מהר מידי על המוות שעליו מדובר] אפשר להשתמש כמה פעמים במשפט הפתיחה, זה יפה וזה נקרא "אנאפורה", אבל לא ברצף כזה ובכמות כזאת. נסי לשכתב ואני בטוח שהשיר ישתפר מאוד. בהצלחה! אבל זו רק עניות דעתי, עשי מה שנראה לך. [ליצירה]
תגובות