כמה יפה השילוב בין שתי דרכיך להביע את עצמך! הצילום יפהפה ממש (מניחה שהאיכות ירודה בשל מגבלות טכניות מוכרות) .האור מכוון בדייקנות כך שדמות הגבר אינה בחשיפת יתר והאישה מודגשת בדיוק במידה. אם זו לא עריכת מחשב, כולי התפעלות!
[ליצירה]
כ"כ עצוב.
עלתה דמעה בזווית עיני.
הפנייה ההדרגתית של השיר מהמצב הכואב אל ה"חוסר שביעות רצון" שנובע מהתשומת לב המיותרת שהיא תקבל, לדעתה- זו הפואנטה של השיר.
לדעתי החזרה בכל פעם על המשפט "זהו הרגע שממנו והלאה" מכבידה על הקריאה ושוברת את הזרימה של השיר.
כדאי להוריד אותו ברוב המשפטים ולהשתמש בפיסוק נכון כדי לצמצם את המשפט. משהו כמו:
"זהו הרגע שממנו והלאה המשפחה לא תחזור להיות מה שהייתה,
שממנו והלאה לא כל הלילות ישמשו לשינה.
זהו הרגע שבו יסומן מינוס במשפחה."
[את המשפט האחרון אני לא כ"כ אוהב ולא כ"כ רואה איך הוא עוזר לתאר את העצב..., לדעתי, הוא מגלה מהר מידי על המוות שעליו מדובר]
אפשר להשתמש כמה פעמים במשפט הפתיחה, זה יפה וזה נקרא "אנאפורה", אבל לא ברצף כזה ובכמות כזאת.
נסי לשכתב ואני בטוח שהשיר ישתפר מאוד.
בהצלחה!
אבל זו רק עניות דעתי, עשי מה שנראה לך.
[ליצירה]
ממש יפה. אהבתי את הישירות של סגנון הכתיבה הזה
רציתי להגיד,
בתור אדם ממין זכר,
שהתחושה של בזבוז רגש
מופיע לא רק אצל בנות. ראיתי שהיה פה דיון על זה, בתגובות, ואני מוכרח לומר שהזדהיתי עם כל מילה (כמעט) ואני מכיר הייטב את התחושה.
ואולי מבין כל הבנים בעולם- זה רק אני...
[ליצירה]
רגיש, אבל קצת מוגזם.
היה טוב, בטח שהיה טוב
...שהיה טוב
...שהיה טוב
זה קצת מעיק על הקריאה...
לדעתי-יש עניין לעדן ולגוון קצת את החזרה הזאת.
חוצמיזה-העברת את ההרגשה בצורה טובה מאוד!
:-)
"כל העולם כולו... והעיקר לא לפחד כלל"
הכל יבוא על מקומו בשלום!
[ליצירה]
פשוט מדוייק.
ממש ככה.
תחושות שעלו במדויק אצלי, כאשר קראתי את הספרים.
{אגב, יש שני ספרים, קראת את שניהם?}
הבאת תובנות יפות של אופטימיות:
"שומעת שיר עצוב מתחבא מאחורי מנגינה שמחה
היא שומעת עצב שהפסיד לשמחה"
ואולם, יש מקום לשכתב את השיר ולעשותו פיוטי יותר ופחות "תיאור מדוייק", להוסיף מילים יפות וגבוהות יותר ועימוד נכון...
זו עניות דעתי.
מוזמנת אל הדף שלי.
חובב.
תגובות