כמה יפה השילוב בין שתי דרכיך להביע את עצמך! הצילום יפהפה ממש (מניחה שהאיכות ירודה בשל מגבלות טכניות מוכרות) .האור מכוון בדייקנות כך שדמות הגבר אינה בחשיפת יתר והאישה מודגשת בדיוק במידה. אם זו לא עריכת מחשב, כולי התפעלות!
[ליצירה]
מדהים
אהבתי את הסגנון שבחלקו מושאל משפת הנביאים- "סרה מעצבונה".
לפעמים יש חוויות שנחקקות בנו ומסרבות להמחק למרות הכל. ישנו חסרון בלעמוד יציב כמו סלע והוא שהחרוט על סלע -חרוט לעולם.
אהבתי מאוד את המבנה הניגודי:
עומדת איתנה, אך עודנה מבכה; צנומה ומהססת לדעתו ולדעתה היא עומדת יציבה ועוד..
אהבתי גם את השימוש בטבע- רגבי אדמה וסלע.
י"ום, יום ועוד אחד"*צריך לשים פסיק גם אחרי ה"יום" השני.
זהו כלל לא "קטע". זהו שיר לכל דבר.
ושיר יפה מאוד!
המשיכי!
[ליצירה]
הבנתם כמעט לגמרי...
יש עוד רובד מלבד חוסר הביטוי המושלםשל שקיעה בשחור-לבן.
הרובד הוא במבט של אמנות. כשצלם למשל בוחר לצלם שקיעה הוא לא ישתמש בסרט שחור לבן. או שהוא כן ישתמש בשחור לבן, זו האומנות... אבל בכל-זאת, לדעתי, הביטוי של צילום שקיעה הוא בערבוב הצבעים. גונני אפור לא יצליחו לבטא בצורה שלמה את חווית השקיעה..
באותו מובן גם הכתיבה היא ככה.
שמחה היא חוויה שלא מצליחה להרשם... כשהיא נרשמת היא כבר לא חוויתית. א"א לקרוא שיר על שמחה ולהרגיש את השמחה גואה בלב (מי שמצא שיר כזה שיגיד, אני אשמח לקרוא...) בדיוק כמו שא"א להתבונן בתמונה שחור-לבן ולחוות חוויה דומה לשקיעה של שמש... זו לא החוויה ולדעתי כל אמנות שהיא צריכה להעביר חוויה כלשהי. ה"צרכן" של האומנות צריך לחוות משהו כשהוא מביט על תמונה, ציור, פסל, קורא שיר או סיפור ומקשיב למוסיקה וכן על אותה דרך -כל האומנויות...
ויש עוד רבדים שגיליתי תוך כדי כתיבת תגובה זו, אבל אני אשאיר את הגילוי לכם...
תודה רבה על התגובה! אתם מוזמנים לקרוא עוד ולהגיב. תמיד כיף לקבל תגובות...
[ליצירה]
[ליצירה]
יפהההה!! :-)
מאוד אהבתי את הסיפור הזה!
הוא מרגש ומצחיק בצורה הנכונה בדיוק. כמו שאני אוהב (ולא כ"כ מצליח לכתוב...)
תמשיכי לכתוב ככה- זה נפלא!!
חובב.
[ליצירה]
רגיש, אבל קצת מוגזם.
היה טוב, בטח שהיה טוב
...שהיה טוב
...שהיה טוב
זה קצת מעיק על הקריאה...
לדעתי-יש עניין לעדן ולגוון קצת את החזרה הזאת.
חוצמיזה-העברת את ההרגשה בצורה טובה מאוד!
:-)
"כל העולם כולו... והעיקר לא לפחד כלל"
הכל יבוא על מקומו בשלום!
תגובות