ולו רק, שיהיה בי הכוח
והנחישות,
והרצון
והאמונה
לעצור את הסכין בזמן.
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] עמית למה אתה מתכוון? לא הבנתי כלום. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו הרבה זמן לא קראתי משהוא חזק כ"כ... [ליצירה]
- [ליצירה] אולי סכין בגב.. נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק היטבת לתפוס את הרגע במילותייך. [ליצירה]
- [ליצירה] מצמרר... [ליצירה]
- [ליצירה] "לעצור את הסכין בזמן". האם כוונת המשורר לעצור את הסכין ולהשאיר אותה בשנות האלפיים או שנת 2004 בפרט? או אולי, הייתה מחשבה להחזיר אותה אחורנית בזמן ושם לבצע דבר. אני מציע לא לעצור את הסכין. יש דברים שפשוט צריכים לקרות. [ליצירה]
- [ליצירה] (לא...) [ליצירה]
- [ליצירה] (מותר גם לי לשלוח תגובה ריקה?) [ליצירה]
- [ליצירה] אוקי דין (?! משו יותר מדי מסתורי כאן..), בשבילך- תגובה לא ריקה. את/ה ביקשת. הדס- התכוונת למשו? [ליצירה]
- [ליצירה] ערוגה מסכימה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] יו, הקטגוריה של משפטחד חזרה. רועי - בעמוד הוספת יצירה ישנה בקשה מפורשת להכניס לא יותר משתים. אז או ששכחתי איך סופרים, או שלא שמת לב בכלל. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן אחלה תיאורים. בהתחלה, שורה שניה ושלישית - השורש הוא פרש, לא פרס (פרס-לפרוס לחם, פרש-לפרוש כנפיים) הנסיון לחריזה מאלץ את הטקסט, וחלק מהחרוזים הם לא בדיוק חרוזים. יש חזרה על מילים קרובות או משורש דומה בלי רווחים - עצים ועץ, מסתובבת סביבם. בעברית זה לא עובד טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] המצטרפת - ליורם תומר. וקצת משלי: אהבתי (כמובן...) את הסיום - מאוד חזק, אבל לא מתריס. הקיטוע של השורות נמצא במקומות הנכונים, ונעים לקרוא את זה. אבל [ביקשת-קיבלת...] כשחליתי הביאה דובדבנים לפנקני באהבה לפצות על הפרידה הראשונה על איזו פרידה? למה המחלה היא פרידה ראשונה? קצת לא הגיוני. אני מבינה שה'לפצות על הפרידה הראשונה' משרת את הסיום; אבל הוא צריך גם לשמור על הגיון. [הליכה לגן, למשל, יכולה להיות פרידה ראשונה]. והדובדבנים - - - נו, יש מילים שפשוט עושות לך את זה :) שבת שלום. [ליצירה]
- [ליצירה] אי... זה פשוט יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] התרשמתי, כתוב מאוד יפה. כמה הערות קטנוניות (כי איך אפשר בלי...) : היתה לי תחושה שהמבנה מסובך מדי, כי אתה חורז בין הבית הראשון לשני אבל לא לכל האורך; לפעמים עדיף פשוט ונכון על פני מסובך וכמעט, תחשוב על זה P-: כיתמות - ? הכוונה לצבע? לכתם? אני לא בטוחה שיש מילה כזאת. לא זרם לי טוב, כדאי מאוד לנקד את זה (זה לגיטימי להמציא מילים, אבל אני לא אמורה לנחש למה התכוונת). שעטיו - צורם. שעטותיו, אולי. אהבתי גלמוות (!!!) ובפרדסים אין אשכולות (כה אמרה הקיבוצניקית. תפוזים גדלים בנפרד!!) יופי של כתיבה. אני לא אקטול אותך על משקל, כי השפה בהחלט מחפה עליו. [ואני מנחשת שקיבלת את ההצעה שלי, לפי הנושא של השיר...] יפה, אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי אם זו שירה או סיפורת - אני אתייחס לזה לפרוזה. אתה מתקמצן על סימני פיסוק. גם אם זו היתה שירה - זה עדיין חסר. שורה ראשונה יש לך נקודה מיותרת במקום פסיק. המשפט על צחוק הגורל נחמד, אבל קצת תלוש. ולמה אתה מתחיל פיסקה חדשה מיד אחר כך? שים נקודות בסופי משפטים, כי גם משפטים מגניבים על חרמשים ושטנים ושות' מתמסמסים אם לא חותמים אותם כמו שצריך. סופח אליו - ביטוי לא במקום, ספוג סופח מים, אי אפשר לספוח אנשים - לספח, אולי, אבל גם זה רק במובן הרכוש. בגלל שהיה שונה - אין כזה דבר 'בגלל ש'. מפני ש, כי, בגלל זה ש. לא 'בגלל ש'. איום ונורא מכל דבר איום ונורא אחר - באמצע הדרמה, אתה מכניס הומור, וזה חבל כי אתה יכול לכתוב חזק. המשפט על הנערים והגברים - ברור מה ניסית להעביר, אבל אתה מאבד את התמצית של זה ומורח, וזה לא עובר טוב. סך הכל הקטע הזה, אני חושבת, עוד לא החליט אם הוא סאטירי, אירוני או דרמטי. הוא לא מצליח להיות כולם ביחד. ותארגן את הטקסט ככה שיבינו עם איזה ז'אנר אנחנו מתעסקים, כי בשלב מסוים המבנה בשורות קצרות גרם לי לחשוב שזו שירה - ואולי זה באמת ככה, לא סגורה על זה. וממש אהבתי את הסיום. [ליצירה]
- [ליצירה] העשן רע? אז מבחינה תחבירית, המשפט הזה התחרפן. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שאני בעד מתן ביקורת - אבל לא מעין זו. אני לא רואה איך אפשר ללמוד ככה משהו. טלי - עוד לא קראתי אבל תגובה תגיע. מבחינה מבנית, כשמתחלף הדובר [בדיאלוגים] מקובל לרדת שורה כדי שיהיה ברור מי מדבר מתי [זה יוצר גם חלוקה לפסקאות ומקל על הקריאה. שימי לב להגהה ושסימני הפיסוק נמצאים במקום הנכון. בין מילה לסימן הפיסוק שלה לא צריך לבוא רווח; אחרי סימן פיסוק כן צריך. וכאמור, תגובה לתוכן עוד תגיע. [ליצירה]
תגובות