"לעצור את הסכין בזמן". האם כוונת המשורר לעצור את הסכין ולהשאיר אותה בשנות האלפיים או שנת 2004 בפרט? או אולי, הייתה מחשבה להחזיר אותה אחורנית בזמן ושם לבצע דבר. אני מציע לא לעצור את הסכין. יש דברים שפשוט צריכים לקרות.
[ליצירה]
"לעצור את הסכין בזמן". האם כוונת המשורר לעצור את הסכין ולהשאיר אותה בשנות האלפיים או שנת 2004 בפרט? או אולי, הייתה מחשבה להחזיר אותה אחורנית בזמן ושם לבצע דבר. אני מציע לא לעצור את הסכין. יש דברים שפשוט צריכים לקרות.
[ליצירה]
אהבתי את הכותרת ואת הרעיון, ובמיוחד את שתי השורות האחרונות בבית הראשון. יש לך בין החרוזים שתיים שלוש שורות שלא מתחרזות עם כלום וזה צורם. אהבתי את המבנה בבית הראשון, נחמד.
[ליצירה]
אוף.
ממש, ממש לא.
סימני פיסוק מוגזמים, עם כל הכבוד - לא רק שגורמים לי לזלזל בטקסט מלכתחילה, כפי שציינה הציידת ובצדק; הם משדרים תחושה של זלזול מצד הכותב, משהו מעין "אתם לא מספיק אינטיליגנטיים להבין מה שאני רוצה לומר - אז בואו נאכיל אתכם בכח עם כפית." וחוץ מזה - פשוט לא נכון תחבירית להשתמש בזה ככה.
[ליצירה]
ביקורת [אם אתה לא מעוניין- כאן הרגע להפסיק לקרוא]:
הרעיון מובן, הביצוע מחופף מאוד. ניסוחים מסורבלים כמו "מחשבותיו אדישות וערפול אופפים", "בעודו יושב וממתין לפגישה מולו ניצב אקווריום גדול" וכו'.
המשפטים ארוכים מאוד מאוד והשאירו אותי בלי חמצן בכלל, פסיקים חסרים בהרבה מקומות וככלל הקטע היה בהיר יותר אם היית כותב את המשפטים בצורה ברורה יותר וקצרים יותר. מה הסיפור עם הפיזיקה? אם יש לזה פואנטה, אני רוצה להבין מה קורה שם.
תעשה הגהה לקטע, זה א"ב. אתה יכול יותר.
[ליצירה]
כתוב יפה מאוד - נותן את התחושה של הזרימה האטית הזאת, הטפטוף של שמן בהתחלה.
שורה אחת לפני הסוף -סימן השאלה נראה לי קצת מיותר. סך הכל אהבתי מאוד, וכתוב מצוין.
תגובות