"לעצור את הסכין בזמן". האם כוונת המשורר לעצור את הסכין ולהשאיר אותה בשנות האלפיים או שנת 2004 בפרט? או אולי, הייתה מחשבה להחזיר אותה אחורנית בזמן ושם לבצע דבר. אני מציע לא לעצור את הסכין. יש דברים שפשוט צריכים לקרות.
[ליצירה]
"לעצור את הסכין בזמן". האם כוונת המשורר לעצור את הסכין ולהשאיר אותה בשנות האלפיים או שנת 2004 בפרט? או אולי, הייתה מחשבה להחזיר אותה אחורנית בזמן ושם לבצע דבר. אני מציע לא לעצור את הסכין. יש דברים שפשוט צריכים לקרות.
[ליצירה]
בכנות - לא כל כך אהבתי. אני חושבת שהבנתי מה ניסית להעביר - אבל (וכאן יכול מאוד להיות שמדובר בתסיכים הפרטיים שלי...) זה נעשה בצורה ברורה ובוטה מדי. אני לא יודעת אם כל שיר שמזכיר את השואה נקרא שיר-שואה... אבל עם כותרת כזאת, ציפיתי למשהו קצת שונה.
[ליצירה]
החריזה בעייתית - גם בגלל האווירה שהיא עושה לשיר, כמו שזהירות הסבירה כל כך טוב, גם כי היא מאוד לא מדוייקת. גרון וגרון זה לא חרוז, ובעצם עיניים-שניים זה הזוג הנכון היחיד פה.
בקשר לתוכן - תראי. הרבה מאוד שירים נכתבו על הנושא הזה, ואלא אם כן יש איזה טריגר מיוחד או סוויץ' מקורי, הנושא עצמו נדוש.
[ליצירה]
אז ביקורת:
תראה, יכול מאוד להיות שניסית להעביר כאן רגשות חזקים, ויכל להיות שהרגשת משהו מאוד קיצוני כשכתבת; יחד עם זה, כל כך הרבה וריאציות נכתבו על הנושא - עד שצריך טוויסט מאוד מאוד שונה כדי להוציא אותו ממעמד הקלישאה ולהפוך אותו למשהו שיכול לרגש ולגעת באנשים אחרים.
הכתיבה סתמית מאוד, ובשביל נושא כל כך נדוש זו קללה.
החריזה לא מדוייקת בהרבה מקומות; בשביל לחרוז לא מספיק שיהיה צליל סוגר, צריך עוד כמה אותיות והברות.. חושב-מתאהב זה לא חרוז, לעומת מתאהב-כואב.
כתיבה היא דבר שאפשר ללמוד, וללמוד כל אחד יכול.
גש לספריה - תעיף מבט בשירים של אלתרמן [מחברות אלתרמן א-ב זו התחלה טובה, אני חושבת, כמו גם כוכבים בחוץ] לאה גולדברג ונתן יונתן, כדי לקבל מושג כללי על חריזה - מתי ואיך, ובכלל לראות קצת שירה. כמו שכשלומדים ציור אי אפשר להמציא את הגלגל מחדש לבד, ככה גם בשירים. תסתכל מה עשו לפניך. חוץ מהערך שבקריאת שירה שעומד בפני עצמו, זו הדרך הכי בטוחה ללימוד.
תגובות