[ליצירה]
וואו. זה נהדר. כתוב טוב, עד שלרגע התחלתי לרחם על מישהו פה....
הציניות חזקה ומצויינת!!!
אהבתי את החיבור לאם סיסרא, ואהבתי את התוספת על המכונית תופת בשבי שומרון!
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
אני ממש אהבתי, כאחת שלומדת כימיה בשנתה האחרונה בתיכון אני מבינה בדיוק על מה אתה מדבר!
אני לא יכולה לספור את הפעמים שחשבתי לקפוץ מחלון הכיתה או לעשות משהו רק כדי שיעיפו אותי החוצה בשעה 3 בצהריים בה למדנו על פולימרים.
בכל מקרה- קליל משעשע ומעלה הזדהות.
תודה!
[ליצירה]
אז מה אם לא קראתי את 1984? כל הזמן מישהי בבית שלי מדברת על הספר הזה. אני יודע אותו בעל-פה בלי לקרוא אותו! (ראי המשפט הראשון בהקדמה ל'הנסיכה הקסומה' של ויליאם גולדמן...)
אולי את יודעת על מי אני מדבר? האחות הגדולה?
אל תדאגי. לא התכוונתי אלייך: א. אין מצב שאי-פעם תיבחרי לנשיאת הזבל, כך שארצות הברית- עוד חזון למועד. ב. נראה לך שאני אסכים להיות אח של מישהי שקוראים לה סוזי?
[ליצירה]
למה עשית את זה? רדפו אחריך עם מטאטא? זאת אומרת- ההורה זה ריקוד מת! כמו לטינית בשפות! אתה מעלה באוב, או מה?
לא נורא. בכל זאת לא הבנתי אף מילה. אולי זה באמת שיר דגול, אם כך...
[ליצירה]
עוד אירוניה דקה שהבחנתי בה: לפני חודש היה הרבה יותר קשה ליהודים להיכנס לשם, כשהגוש היה עדיין בשליטה יהודית. אוטוטו מעבירים לשליטה פלשתינית- וכל המעוניין מקבל אישור כניסה. אחר-כך שיבואו החיילים שעצרו אותנו בדרך לחומש ויספרו לנו שהם רק רוצים לשמור עלינו מפני הערבים... נו, באמת...
עוד ישבו זקנים וזקנות... הפחד הגדול הוא שזה יהיה רק כשהנוער של היום יהיו זקנים וזקנות...
[ליצירה]
אני חושב שאני אחד מהקהל. הגיגים מעניינים. אולי אם אני אנתח את זה קצת יותר אני אגיע למסקנה שהכבד של זה רופף.
מצטער. אני בשיעור ביולוגיה כרגע, סלחו לי...
שירה רגילה היא התחום שלך! (קבלי את זה כביקורת בונה. את השירים שלך אני ממש אוהב!)
[ליצירה]
אני מסכים עם הדס.
וגם עם לאה מרחב. הנושא צריך להיכנס לסיפורים, לא לשירה.
השיר יפה, אך אינו גורם לך באמת להזדעזע ולחשוב על הנושא.
זה לא זה. מצטער לאכזב. (ועל אף שכבר כתבתי לך ששירה איננה התחום שלי, זו הרגשתי הפנימית בקריאת שיר זה. והרגשתם של עוד כמה, מסתבר.)
[ליצירה]
מעולה. כל-כך מעורר הזדהות. ונכון.
ואופס, זה יהיה קצת חוסר טאקט, אבל: נכון. הציטוט הוא הדבר היחיד שגרם לי להמשיך. אם היית ממציא כותרת טובה זה יכול להיות מוצלח יותר.
אגב- אני לוקח את הכבוד להגיב ראשון על היצירה הזו!
[ליצירה]
בתור אחת שקוראת לעצמה 'אופטימית עדיין', אני מבקש לא לגנוב לי את השורה.
תגידי, איפה את חיה? את חושבת שכל מה שרוצים מקבלים כי 'ככה זה'? את יודעת כמה זמן אני מחכה שהאוכל יהיה מוכן?