[ליצירה]
וואו. זה נהדר. כתוב טוב, עד שלרגע התחלתי לרחם על מישהו פה....
הציניות חזקה ומצויינת!!!
אהבתי את החיבור לאם סיסרא, ואהבתי את התוספת על המכונית תופת בשבי שומרון!
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
אני ממש אהבתי, כאחת שלומדת כימיה בשנתה האחרונה בתיכון אני מבינה בדיוק על מה אתה מדבר!
אני לא יכולה לספור את הפעמים שחשבתי לקפוץ מחלון הכיתה או לעשות משהו רק כדי שיעיפו אותי החוצה בשעה 3 בצהריים בה למדנו על פולימרים.
בכל מקרה- קליל משעשע ומעלה הזדהות.
תודה!
[ליצירה]
אז מה אם לא קראתי את 1984? כל הזמן מישהי בבית שלי מדברת על הספר הזה. אני יודע אותו בעל-פה בלי לקרוא אותו! (ראי המשפט הראשון בהקדמה ל'הנסיכה הקסומה' של ויליאם גולדמן...)
אולי את יודעת על מי אני מדבר? האחות הגדולה?
אל תדאגי. לא התכוונתי אלייך: א. אין מצב שאי-פעם תיבחרי לנשיאת הזבל, כך שארצות הברית- עוד חזון למועד. ב. נראה לך שאני אסכים להיות אח של מישהי שקוראים לה סוזי?
[ליצירה]
הבנתי.
עוד יותר מקסים ממה שחשבתי בהתחלה- כשהבנתי מה המשמעות של ה'סצינות' שהצגת.
ניתוח חביב אביב וסתיו, אך כנראה שאינו מדויק...
אהבתי יותר את המשמעות האמיתית.
[ליצירה]
אכן. כמה פעמים אמרתי לך שאין סיכוי שתגיעי לירח, סומסום? יפה. חזרי אחריי: סופר-סתם תמיד צודק! תמיד!
את טועה בנקודת המבט שלך. זה לא שלא תפסת אף כדור. הכדורים "בורחים" ממך.
גם אני מבכה את התמוז בסיטואציה שהצגת.
עלי והצליחי. במלים אחרות: אהבתי.
[ליצירה]
אין ספק שהתגובה של ערוגה מילאה את ליבי בחדוות היצירה. אני הולך להשמיד עוד קצת מהתרבות הפוסט-טראומטית של החברה הפרו מערבית שלנו.
אני שונא דרדסים. (זה פשוט התבקש כהמשך ישיר. לא?)
תודה.
אהה, כן.
[ליצירה]
אם זו דרך ההזדהות עם יצחק רבין- כן. אני מאוד מזדהה.
אה. ולמישהו יש בעיה עם בדיחות על השואה, אגב?
מה יהיה? יאסרו עלינו אחר-כך גם להזכיר את שמו של רבין לבטלה?
[ליצירה]
אאוץ'. מזכיר לי את 'הגיבן מנוטרדאם' (אני כבר אסביר, אל תדאגי. האסוציאציות שלי עובדות מהר ומוזר, כמו שאת יודעת...) כשפרולו אומר לצועניה: "בחרת לעצמך מקלט מפואר, אבל עדיין מקלט!".
עצוב שבשביל לשרוד צריך להרוג את עצמך. לא?
[ליצירה]
אאוץ'. אני מקווה שאני לא שנוא עלייך. אני עוד עלול למצוא את עצמי בתור... שימפנזה? או שמא כבר מצאתי?
הפסוק שציטטת מתאים בול. אני חייב לציין ששבית את ליבי עם הציניות. אשרייך.
את כותבת יפה, אבל אם כבר ניקדת- צריך לבוא מפיק גם בשורה שלפני האחרונה, לא? (מלבושיה- המלבושים שלה. נראה לי, אם כי אני רק מתחיל בניקוד...)
[ליצירה]
אגב, רסיס- המשפט "קשה זיווגו של אדם וכו'" מדובר בזיווג שני, לא בראשון.
וכן. הכאב הזה חזק, וצריך לחשוב עליו- אפילו שהוא חזק. כמו על כל כאב, בעצם.
אני לא רואה סיבה למה הכאב שבשואה אפשר להעלות על הכתב כי "נוח" להתמודד איתו ועם הכאב הזה לא- אפשר להוריד מהליריות ולא לזרוק משפטים סתומים.
היצירה יפה, וכואבת.
[ליצירה]
פתרון כלבבי. אם כי זה קצת כמו הספרים של ג'ון גרישם- אתה מסיים מאוחר מדי. היה אפשר לקצץ בכמה שורות.
הזוי כמו שצריך. הייתי זקוק לזה בשעה כה מוקדמת של הבוקר...