[ליצירה]
וואו. זה נהדר. כתוב טוב, עד שלרגע התחלתי לרחם על מישהו פה....
הציניות חזקה ומצויינת!!!
אהבתי את החיבור לאם סיסרא, ואהבתי את התוספת על המכונית תופת בשבי שומרון!
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
אני ממש אהבתי, כאחת שלומדת כימיה בשנתה האחרונה בתיכון אני מבינה בדיוק על מה אתה מדבר!
אני לא יכולה לספור את הפעמים שחשבתי לקפוץ מחלון הכיתה או לעשות משהו רק כדי שיעיפו אותי החוצה בשעה 3 בצהריים בה למדנו על פולימרים.
בכל מקרה- קליל משעשע ומעלה הזדהות.
תודה!
[ליצירה]
אז מה אם לא קראתי את 1984? כל הזמן מישהי בבית שלי מדברת על הספר הזה. אני יודע אותו בעל-פה בלי לקרוא אותו! (ראי המשפט הראשון בהקדמה ל'הנסיכה הקסומה' של ויליאם גולדמן...)
אולי את יודעת על מי אני מדבר? האחות הגדולה?
אל תדאגי. לא התכוונתי אלייך: א. אין מצב שאי-פעם תיבחרי לנשיאת הזבל, כך שארצות הברית- עוד חזון למועד. ב. נראה לך שאני אסכים להיות אח של מישהי שקוראים לה סוזי?
[ליצירה]
כי זה מנהגם של מלאכים? לשיר? אוי וייזמיר! כאלו שירים? אפילו המלים של גבסו טובות יותר! והמלים שלו הן חסרות! (אינשאללה...)
שיעור היסטוריה משעמם? מי שמע כדבר הזה? אה... טוב, נו...
[ליצירה]
אני מסכים עם ערוגה. גם אם לא מצא חן בעיניך מה שנכתב פה, יש דרכים עדינות יותר להביע את זה. כל שכן אם זה בפומבי.
זה מלבד העובדה שאני לא מבין מה הייתה הבעיה בקטע הזה- הוא אמיתי ואמין, ואולי לא משהו מדהים מבחינה לירית (אם כי גם עם זה אני לא מבין מה הבעיה.) אבל הוא גורם להזדהות, וזה מה שחשוב (לענ"ד.).
קבלי ביקורת בונה בנוסף לביקורת של הפוסטם...
[ליצירה]
אני דווקא אהבתי עד עכשיו את החריזה שלך, וממש לא משנה שהקשר בין הבתים רופף- כל עוד אתה יכול לחבר אותו בראש שלך לשיר אחד.
ושיר יפה מאוד, אגב.
ובקשר לשפה- יש גם ספרים יפים שכתובים בשפה ערכאית, והם עדיין יפים.
[ליצירה]
סיפור חמוד, אבל...
אמנם אני מת על קומדיות רומנטיות, אבל אני שונא שהבנות מפאדחות את עצמן תמיד בשביל להשיג את ה'גבר החמוד החתיך המתוק הרגשן', ואני שונא את המושג 'אהבה ממבט ראשון'. אבל חוץ משני אלו- הסיפור הוא באמת מעדן לעיניים.
[ליצירה]
גם אני נגד הכיבוש,
של יש"ע ושל גוש
קטיף בידי הערבים,
שהמה מגובים
על ידי השמאלנים
שמשום-מה חושבים
שיש להם צ'ארטר
על הארץ הזאת.
יש לי משהו לומר לך: לא נאה לך? מזל-טוב. אני חושב ששבענו מספיק מהשטויות של הניאו-אתה-יודע-מה שחושבים שיהודים הם רוצחים ושצריך לזרוק אותם לים. הפעל שיקול דעת לפני שאתה כותב שירי שמאל שיצאו כבר מכל תחת במדינה הזו. זה נדוש. זה מפגר. זה מוכיח שאתם צריכים לשכנע את עצמכם באמיתות דרככם השקרית והמבוזה. אתם משפילים את עצמכם יותר מאשר מה שאני משפיל את עצמי בעצם כך שאני בכלל מגיב לזבל המגובב הזה. די, זה כבר כל-כך... קלישאה. נמאס ממילים כמו 'כיבוש'- זו ארץ אבותינו, והיא שלנו לעד! יאללה, לך הביתה שמואל!
[ליצירה]
זה קצת אירוני, לאור העובדה שאליעזר הוא שחיפש את רבקה, אבל זה מה שאהבתי בשיר, גם אם לא הייתה זו הכוונה.
(כמובן שהשיר יפה גם בלי הקשר לרבקה אימנו, ואני חייב לציין שיש פה כמה אנשים שגורמים לי לחשוב שאולי אני אפילו אוהב שירה...)
[ליצירה]
אגב, רסיס- המשפט "קשה זיווגו של אדם וכו'" מדובר בזיווג שני, לא בראשון.
וכן. הכאב הזה חזק, וצריך לחשוב עליו- אפילו שהוא חזק. כמו על כל כאב, בעצם.
אני לא רואה סיבה למה הכאב שבשואה אפשר להעלות על הכתב כי "נוח" להתמודד איתו ועם הכאב הזה לא- אפשר להוריד מהליריות ולא לזרוק משפטים סתומים.
היצירה יפה, וכואבת.