[ליצירה]
וואו. זה נהדר. כתוב טוב, עד שלרגע התחלתי לרחם על מישהו פה....
הציניות חזקה ומצויינת!!!
אהבתי את החיבור לאם סיסרא, ואהבתי את התוספת על המכונית תופת בשבי שומרון!
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
אני ממש אהבתי, כאחת שלומדת כימיה בשנתה האחרונה בתיכון אני מבינה בדיוק על מה אתה מדבר!
אני לא יכולה לספור את הפעמים שחשבתי לקפוץ מחלון הכיתה או לעשות משהו רק כדי שיעיפו אותי החוצה בשעה 3 בצהריים בה למדנו על פולימרים.
בכל מקרה- קליל משעשע ומעלה הזדהות.
תודה!
[ליצירה]
אז מה אם לא קראתי את 1984? כל הזמן מישהי בבית שלי מדברת על הספר הזה. אני יודע אותו בעל-פה בלי לקרוא אותו! (ראי המשפט הראשון בהקדמה ל'הנסיכה הקסומה' של ויליאם גולדמן...)
אולי את יודעת על מי אני מדבר? האחות הגדולה?
אל תדאגי. לא התכוונתי אלייך: א. אין מצב שאי-פעם תיבחרי לנשיאת הזבל, כך שארצות הברית- עוד חזון למועד. ב. נראה לך שאני אסכים להיות אח של מישהי שקוראים לה סוזי?
[ליצירה]
אני מחכה ליום, סומסום. אולי אני אפילו אהיה הנהג...
את משכירה לי את הנשיונל ג'יאוגרפיק המפורסם: "בגיליונכם הקודם כתבתם שהאדם הניאנדרטלי נכחד לפני כמה מיליארדי שנים. זהו פרט שאינו נכון, אני נשואה לכזה.".
התגובה מוקדשת לך בחום.
[ליצירה]
אאוץ'. אני מקווה שאני לא שנוא עלייך. אני עוד עלול למצוא את עצמי בתור... שימפנזה? או שמא כבר מצאתי?
הפסוק שציטטת מתאים בול. אני חייב לציין ששבית את ליבי עם הציניות. אשרייך.
את כותבת יפה, אבל אם כבר ניקדת- צריך לבוא מפיק גם בשורה שלפני האחרונה, לא? (מלבושיה- המלבושים שלה. נראה לי, אם כי אני רק מתחיל בניקוד...)
[ליצירה]
זה קצת אירוני, לאור העובדה שאליעזר הוא שחיפש את רבקה, אבל זה מה שאהבתי בשיר, גם אם לא הייתה זו הכוונה.
(כמובן שהשיר יפה גם בלי הקשר לרבקה אימנו, ואני חייב לציין שיש פה כמה אנשים שגורמים לי לחשוב שאולי אני אפילו אוהב שירה...)
[ליצירה]
וריקודים עם הברחשים לאור ירח. לא הבנתי בגרוש, אבל בתור שיר ילדים עם מקצב מוזר זה בהחלט יכול להתאים.
תרגום: אשמח אם תסביר לי מה בדיוק הייתי אמור להבין פה בכלל...
[ליצירה]
כתוב נונסנס. שירים הם לא התחןם שלך. (קח כביקורת בונה. אתה מקבל אותה מאדם שהשיר האחרון שכתב היה בכיתה ג', וגם הוא נקטל יפה-יפה בידי משפחתו הרחומה...)
[ליצירה]
אני מרגיש דילמה אם לחייך מרוב שזה כתוב יפה, לבכות מרוב שאני מקנא, או לבכות מרוב שזה מדכא שזה אמיתי. (לא אצלי בבית, ברוך השם. אך אני מכיר כמה שכן.)
משתתף בצערך אם זה כך. אאוץ'. כתיבת הרגשות שלך היא ממש פשע- כי זה כל-כך מוצלח, שאני מרגשי ממש חסר-רגשות.
זאת אומרת, חסר רגשות חוץ מ'אכול-קנאה', שנאמר: "קנאת סופרים..." (ואני בספק על ההמשך.)
עלי והצליחי.